לקראת הילולה דצדיקיא הבבא חאקי החלק השני מפרויקט אלבומי "יגל יעקב" של הזמר והפייטן הבינלאומי משה לוק

 

לקראת הילולה דצדיקיא הבבא חאקי

החלק השני מפרויקט אלבומי "יגל יעקב" של הזמר והפייטן הבינלאומי משה לוק

לקראת יום ההילולה של סדנא בבא חאקי זיע"א שיחול ביום שני הקרוב, משיק הזמר והפייטן הבינלאומי משה לוק את החלק השני מפרויקט שירי "יגל יעקב" שלא-מכבר יצאה וכבר הפכה לחלק אינטגרלי אצל חובבי השירה והפיוט.

"אשירה נא" – הינו החלק השני המאגד בתוכו נדבך נוסף מתוך מאגר בלתי נדלה של פיוטים לבית משפחת צדיקים אבוחצירא.

על העיבוד וההפקה המוסיקלית באבי אדרי שהיטיב להנגיש את הפיוטים לציבור הרחב.

מוסיקה: משה לוק מבצע, יואלי דיקמן עיבד והפיק מוסיקלית

"בואי בשלום" משה לוק מבצע, יואלי דיקמן עיבד והפיק מוסיקלית

משה לוּק מהפייטנים המובילים והמבוקשים בתחום המוסיקה האנדלוסית והצפון-אפריקאית, בזכות יכולותיו הווקאליים המרשימים שסללו את דרכו לתור את רחבי הגלובוס בהופעות מול קהילות יהודיות הצמאות ומבקשות לטעום חוויית שירה בניחוחות בית-אבא, ומשמש כסולן של "התזמורת האנדלוסית" ירושלים ואשדוד. את דרכו המקצועית החל עוד בצעירותו. הוא נולד וגדל בצרפת, בבית שבו נשמו וחלמו מוסיקה. את יסודות הפיוט והאהבה לכל צליל ותו ספג מאביו רפאל ומדודו, ר' חיים לוּק, המוכר כפייטן וכידען גדול בתחום המוזיקה האנדלוסית.

לוּק עובד בימים אלו על אלבום ביכורים בו יוצגו חומרים מקוריים ועכשוויים. מתוכו יוצא סינגל חדש "בואי בשלום", שיר חופה מיוחד ומרגש בו הוא משתף פעולה לראשונה עם המנצח והמעבד יואלי דיקמן שאחראי על העיבוד הגרנדיוזי שנתפר למידותיו ויכולותיו של לוּק. וכדי להעצים את החוויה, השיר מלווה בווידאו-קליפ מרהיב.

במקביל עובד לוּק על פרוייקט אנדלוסי ענק עם התזמורת האנדלוסית ירושלים בניצוחו של המנצח תום כהן בו מוצגים פיוטים של המשורר האגדי ר' דוד בוזגלו

אלבום בכורה לאנסמבל פיוט

חמישה עשר חברים בגילאי 23-78 מרכיבים את אנסמבל הפיוט של מכון בית צבי. הרכב קולי ייחודי המבצע שירת קודש עברית ממרחבים שונים בצפון אפריקה, בפרשנות מקורית שמצליחה להיות גם שורשית וגם נועזת. שמורת טבע של פיוטים ומסורת ארוכת שנים, מעין גרסה מקומית של הבואנה ויסטה סושיאל קלאב.

ארז נטף מארח את אילן דמרי אזמר בשבחין

קלטת עתיקה שקיבל המוסיקאי והיוצר ארז נטף מאביו רגע לפני שהלך לעולמו באופן פתאומי, הפכה לצוואה. התוצאה: תחילת עבודה על אלבום משירת יהודי תוניסיה. הסינגל הראשון 'אזמר בשבחין' מבוצע בדואט עם הזמר אילן דמרי.

ארז נטף הוא מלחין, נגן עוד ויוצר שקיבל על עצמו משימה לא פשוטה לפני למעלה מחצי יובל. "לפני 28 שנה אבי ניגש אלי עם קסטה, ואמר: יש כאן פיוטים, ניגונים וזמירות של סבא שלך וסבא רבא שלך, שרים בלחן תוניסאי. אני נותן לך ואני סומך עליך שאתה תדע מה לעשות עם זה". חודשיים לאחר מכן התגייס ארז, אביו בא לבקר אותו ובדרך חזרה הוא נפגע בתאונת דרכים ונפטר. כך שאותה הבקשה הפכה בעצם לצוואה שלו.

במהלך השנים שילב נטף חלק מהפיוטים הללו בפרוייקטים קודמים שלו. לאחרונה החל להקליט את הפיוטים בעיבודים חדשים, עם האנסמבל הירושלמי שהקים. התוצאה היא אלבום חדש 'מתוניסיה לירושלים' שבע"ה יראה אור בקרוב, בו הוא מציג את פרשנותו הייחודית לפיוטים הנדירים והעתיקים המתובלים במוסיקת עולם, מוזיקה ישראלית עכשווית ואף נגיעות של מוסיקה אלטרנטיבית.

כעת רואה אור סינגל ראשון מתוך הפרוייקט. מדובר בפיוט 'אזמר בשבחין' שהושר בלחן זה בערבי שבתות בקהילות יהודי תוניסיה. את השיר מבצע ארז בדואט עם הזמר אילן דמרי, שמכיר את הלחן ולחנים תוניסאים נוספים מבית הוריו. "מה שנגע לי בלב, אני רוצה להעביר הלאה, יש בזה הרבה מעבר למוסיקה" – אומר ארז.

מופע טרום בכורה יתקיים בירושלים בבית הקונפדרציה ביום חמישי הקרוב, ב' שבט (18.1). אורח מיוחד: אילן דמרי

האזנה עריבה!

בעל המנגן ר' פיני איינהורן מבצע טקסט שכתב ה"שפת אמת"

חשבתם פעם לשיר דרשה? "ומשתוקק ניגון" – בעל המנגן ר' פיני איינהורן מבצע טקסט שכתב ה"שפת אמת"
אורח: ילד הפלא ארי רייך ובליווי מקהלת "ידידים" # לחן ורעיון של הגרמ"מ פומרנץ שליט"א ובעיבודם של אלי קליין ואיצי ברי

להיט חדש, עוצמתי ומרגש מושר בימים אלו בקרב רבבות חסידים ואנשי מעשה. "הפעם מדובר במשהו אחר, מיוחד, שונה לגמרי, לחן קודש. הפעם לא מדובר בלחן על פסוק או אימרת חז"ל, אלא לראשונה יש לנו לחן לתוכן חסידי שנשאב ממעיין החסידות הגדולשזרם בבית מדרשו של מרן בעל ה"שפת אמת" מגור זצ"ל, שספריו משמשים כאבני יסוד לתורת החסידות" מספר בעל המנגן ר' פיני איינהורן.

מילות השיר הם מתורתו של ה"שפת אמת" בלשון שנאמרה ונכתבה על ידו, והמנגינה הנרגשת והמרטיטה את נימי הלב נחצבה מהיכל הנגינה, משולבת בדיוק נמרץ במסר הנפלא. היא עולה מאליה מתוך הדברים הנוראים מכבשן האש של ה"שפת אמת".

ה"שפת אמת" מדבר על כך שכל אדם צריך לקרב את גופו לקב"ה ולקדש את כל איבריו, אבל הצדיקים הגמורים שמתביישים לעמוד קרוב לקב"ה שמא הם לא ראויים דיים, הדרך שלהם להתקרב לקב"ה היא "על ידי שיושב בפתח, ומשליך גופו ונפשו, ומשתוקקרק לעשות רצון בוראו".

ה"שפת אמת" מדבר על מהלך אחר של יהודי בחיים. לא המהלך השגרתי. משהו שמשקף את המדרגות הנעלות שתורת החסידות תובעת. לא לקבל את שגרת החיים הפשוטה כפי שהיא, אלא פשוט להשתוקק לדבקות. למשהו עילאי יותר. השגות גבוהות. את הגוף,ואפילו את הנפש יניח האדם בצד, כאשר הוא כוסף ומשתוקק לבוראו.

יסוד זה בחסידות, עמד במרכז משאו של מורינו הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א ריש מתיבתא "עוז והדר" וראש כולל לדיינות "באר ישראל" בציון השפת אמת במסע "בדרכי החסידות" שנערך בתחילת החורף, בהשראה זו ולקראת הילולת ה"שפת אמת"השנה הולחן על ידו הלחן המיוחד הזה. במשתה היין שנערך בפורים לימד כבוד הרב שליט"א לראשונה את השיר, שעד מהרה הפך ללחן סוחף המושר פעם אחר פעם בהתרגשות עצומה על ידי כל המשתתפים. בימים האחרונים אנו שומעים את השיר מושר בעודועוד מקומות, כשהמיוחד שבו הוא שאנשים שרים שוב ושוב בלא הפסקה, ומשתוקקים לעשות את רצון בוראם.

ואכן, לא עברו ימים מרובים והשיר כבר מופיע בעיבוד מקורי ומרגש במיוחד, על ידי אמן הרגש ר' פיני איינהורן שבקולו הייחודי הוא מבטא את הכיסופים והערגה שבמילות השיר, ובשירה של תחנונים ודבקות הוא מבצע את השיר יחד עם ילד הפלא ארי רייך,בליוויים של מקהלת "ידידים" המפורסמת ובעיבוד המקצועי של אלי קליין ואיציק ברי, כאשר קול השירה מתרונן מתוך לימוד הרבים בספר ה"שפת אמת". תורה מפוארת בכלי מפואר.

כעת גם אתם תזכו לשמוע ולהתרגש בדמעות.



אֲבָל יֵשׁ דֶּרֶך אַחֵר, לְאָדָם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ, שֶׁבוֹשׁ לְבַקֵשׁ הִתְקָרְבוּת גּוּפוֹ -
וְעַל יְדֵי שֶׁיוֹשֵׁב בַּפֶּתַח, וּמַשְׁלִיךְ גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, וּמִשְׁתּוֹקֵק רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ.
(שפת אמת וירא תרל"ד)

מילים: שפת אמת וירא תרל"ד
לחן: הגאון הרב מנחם מנדל פומרנץ
שר: ר' פיני איינהורן
עיבוד והפקה מוזיקאלית: אלי קליין & איצי ברי
תופים וכלי הקשה: אליקו בן שלום
באס: גיא ארזי
גיטרות: אבי סינגולדה
פסנתר: איצי ברי
דודוק ארמני: איליה מאזיה
מקהלה: יעקב רוטבלט, יוסי וינברגר, אלי קליין, איצי ברי, פיני אינהורן.
סולן אורח: ארי רייך
מיקס: אלי קליין & איצי ברי
מקהלת ידידים העולמית

ישראל נחמן הטאלנט הצעיר של עולם החזנות בסינגל בכורה

ישראל נחמן אמנם רק בן 23 וכבר הספיק לסיים בהצטיינות את בית הספר לחזנות בפתח-תקווה, ללמוד אצל ד"ר מרדכי סובול ובאקדמיה לאופרה. בין היתר הופיע ישראל נחמן לצד גדולי החזנים בעולם, ולעמוד תחת שרביט הניצוח של המאסטרו אלי יפה, רפי ביטון ועוד.

בשבוע שעבר חגג ישראל נחמן את אירוסיו לבחירת לבו נעמי, ולכבוד המאורע המיוחד הפיק אמרגנו ומנהלו האישי יוחאי כפיר סינגל בכורה: "השם מלך" בלחנו של משה קוסביצקי, כאשר על העיבוד וההפקה המוזיקאלית אחראי אופיר סובול, ועל הניצוח ד"ר מרדכי סובול.

ישראל נחמן משמש כיום כחזן הראשי של בית הכנסת בית-אל בתל אביב, ולמרות היותו צעיר יחסית נחשב לתופעה יוצאת דופן בסצנת המוזיקה הליטורגית יהודית, הן בקולו הגבוה והנעים והן באמירתו העמוקה והמכוונת. אין ספק כי ישראל נחמן מעותד להיות דגל ונס החזנות בדור הבא.

שלושה כובעים בסינגל אחד: חזנות, חינוך, וגראמען אברהם זייבלד – "כולי-כולו"

החזן, המחנך, והגראמער אברהם זייבלד [יליד ירושלים], בעל קול טנור ספינט דרמטי חודר עמוק ויפה, עם נגיעות בריטנוליות. השתלם אצל מאסטרו אלי יפה, דוקטור מרדכי סובול, ואף אצל החזנים ישראל רנד, ויחזקאל קלאנג. משמש מזה כעשור בתפקידי חזנות, וקריאה בתורה במספר בתי-כנסת נבחרים ברחבי הארץ. במקביל נחשב זייבלד לאחד החזנים ובעלי התפילה הפופולריים בשבתות שמחה ואירועים יהודיים. לאחרונה כיכב במסגרת אירועי סיומי הש"ס השונים שהתקיימו ברוב פאר הדר בראשם של מרנן ורבנן שליט"א. כעת, נכנס זייבלד לראשונה אל אולפן ההקלטות לצורך הקלטת אלבום חדש, עם מיטב היצירות מתחום החזנות, והגראמען. על הפקת הסינגל הפותח "כולי-כולו", הופקד המוסיקאי המעבד והמפיק המוסיקלי ר' מנחם בריסטובסקי. סינגל בו שילב זייבלד את שלושת הכובעים יחדיו, כפי שתשמעו.

השיר ידוע בתור אריה נפוליטנית בשם "פוניקולי פוניקולה". הלחן הוא של לואיג'י דנצ'ה משנת 1880, הלחן הועתק ע"י המלחין הגרמני ריכרד שטראוס לפואמה הסימפונית "מאיטליה".

רצה מסובב הסיבות שמנגינה כה מפוארת תכניס חיים במילים יותר יקרות מאשר אלו המקוריות, והתוצאה לפניכם.

קונצרט יהודי לציון ליל הבדולח מעל הבמה החשובה ביותר באירופה

השבוע מציינים בעולם 78 שנים לליל הבדולח, הלילה שבו הוצתו ונשרפו מאות בתי כנסת בגרמניה.
לרגל ציון המאורע, התקיים בשבוע שעבר בברלין קונצרט חזנות היסטורי מעל הבמה החשובה ביותר באירופה, אולם הקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית בברלין. בהשתתפות החזנים נתנאל הרשטיק (ארה"ב) ואברימי קירשנבוים (ישראל), בליווי תזמורת JAKOBSPLATZ בניצוחו של מאסטרו דניאל גרוסמן.

האולם שנחשב גם לאחד המצוינים באקוסטיקה שלו תוכנן על ידי לא אחר מאשר המנצח הרברט פון-קאראיין, מגדולי המנצחים במאה העשרים, שהיה חבר המפלגה הנאצית וקודם על ידי שר התעמולה הנאצית יוזף גבלס כ-'פלא' מוזיקאלי.

החזן נתנאל הרשטיק מספר: "בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים... להופיע בקונצרט חזנות הראשון באולם הפילהרמונית של ברלין שתכנן ויזם חבר המפלגה הנאצית, בשבוע שחל בו ליל הבדולח, אין מילים לתאר את גודל הניצחון של התרבות היהודית, זו ששורדת את כל הפוגרומים, האינקוויזיציות, הרדיפה והשנאה".

צפו ביצירות נבחרות מהקונצרט: "שיר המעלות" - יוסל'ה רוזנבלט, "עם ישראל חי" - מוישה אוישר, "שאו שערים" - מאיר פינקלשטיין.

לך-לך: יחיאל נהרי ינצח על פתיחת עונת הבקשות בצפת בשנה ה36

אלפים מכל קצוות הארץ נוהרים מידי שנה לסמטאות העיר העתיקה לרגל פתיחת עונת הבקשות. החורף והקור העז, לא מרתיע את חובבי השירה והפיוט ומידי ליל שבת כשעלטה עוטפת את העיר, הם נוהרים בהמוניהם לבית הכנסת העתיק "אבוהב" למסורת שירת הבקשות.

המסורת העתיקה חודשה בעיר צפת, לפני כשלושים ושש שנים ע"י חזן בית הכנסת הרב שלמה חדד. ומי שמלווה את פתיחת המסורת מידי שנה כבר עשור שנים ברציפות הינו החזן העולמי יחיאל נהרי המתגורר בארה"ב ונחשב כיום לגדול החזנים בעולם.

השנה, באורח נדיר. הוקדמו החגיגות ויפתחו את עונת הבקשות בעיר, בשבת הבאה "לך לך". המונים צפויים לעלות לעיר צפת, ולקחת חלק בפתיחה המיוחדת. בין הבאים: פייטנים וחזנים מכל רחבי הארץ, רבני העיר, שרים חכי"ם ואישי ציבור.
שבת הפתיחה הרשמית עודנה חיי שרה, ולשם צפויים להגיע סולתה ושמנה של עולם השירה והפיוט לפתוח את המסורת רבת השנים בשנה ה36 לחידושה בעיר.

מנשה אליאס מגיש: אלבום פיוטים בלחנים חדשים בביצוע גדולי הפייטנים דוד שירו ומשה חבושה

מנשה אליאס מגיש: אלבום פיוטים בלחנים חדשים בביצוע גדולי הפייטנים דוד שירו ומשה חבושה

מנשה אליאס נשוי, אב לילדים, וסב לנכדים. בוגר מדרשית נועם שבפרדס חנה, שירת בצבא כלוחם, ואף נפצע במלחמת יום הכיפורים.
בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ומשמש כעו"ד בעל משרד נחשב ויוקרתי.

אליאס שאינו קורא תווים, אינו מנגן על אף כלי נגינה, וגם לא שולט בתורת המקאמים, החל לפני ארבע שנים להלחין בהשראות שונות. וכך נולדו להם שמונה לחנים חדשים שהולבשו על שירי שבת ופיוטים אשר הופיעו באלבום "אגדלך".

"יחיד רם" – הינו פרויקט ייחודי בנוף הפיוטי אשר בדרך-כלל מבוצעים בו קלאסיקות ידועות על-ידי טובי החזנים והפייטנים. וכאן לראשונה ישנם פיוטים ידועים ומוכרים כדוגמת "אל חי רם", "שער פתח דודי", "יוצר מידו", "חון תחון", ועוד, שזכו לחיים חדשים בדמות לחנים חדשים משמחים, מרגשים, וסוחפים. לביצוע הפיוטים רתם אליאס את גדולי החזנים דוד שירו [ארה"ב] ומשה חבושה [ישראל], כשעל העיבוד וההפקה המוסיקלית אריאל כהן.