תרבות מוזיקאלית בדוהל תל אביב

מאת: אודי גפן ynet

שני זמרים דומים אך שונים הרימו ערב מוזיקלי מיוחד במוצאי שבת האחרונה במרכז "דוהל" בתל אביב. הקהל שהגיע לראות את שי גבסו ואהרן רזאל בהופעה לא התאכזב, למרות פערי סאונד שהעיבו על ההנאה. אז בשורות הבאות לא תקראו על גבסו שעשה קרחת תמורת שלושה מיליון שקל לקראת החתונה שלו, אבל אם באתם לטעום מעט יידישקייט - ודאי תזכו לו.

גבסו פתח את הערב עם "טוב להודות לה'". מאחורי הקלעים יאמר לי רזאל שהוא דווקא מכיר את השיר הזה, אבל רק באותו הערב גילה שגבסו דתי. ל"זכותו" של גבסו ייאמר שגם הוא לא ממש בקיא בלהיט "הקרמבו"' ו"זמן הגאולה" של רזאל.

בהמשך נתן גבסו מרפרטואר הדיסקים הקודמים "לי-את" ו"אשא עיניי", כאשר ב"שלום עליכם מלאכי השרת" בהחלט ניתן היה להבחין בזיק אור שונה בפניו הקורנות. הקהל פירגן, צרח והחזיר אהבה, אך גבסו היה מעט שקוע מדי ולא החזיר איזה סמול טוק קטן. כשהוא ירד מהבמה, הקהל כולו היה על הרגליים .

חמש דקות אחר כך, ואהרן רזאל על הבמה. "שבוע טוב שכונת התקווה", הוא פותח כמו תמיד בדו-שיח פורה ונותן את "הגיע זמן הגאולה". אך לצערי רבותיי, אני הולך להוריד את הכפפות. פעם אחת זה חייב להיאמר: המוסיקה היהודית לא תמריא ותחצה את הפלייליסט של גלגלצ, אם היא לא תכבד את עצמה.

למען האיזון
כיאה לטרנד היהודי שמתקדם וצובע את עולם המוזיקה בישראל, יצא לי לאחרונה לסקר לא מעט אירועי מוסיקה יהודית אך פעם אחר פעם אני נתקל בבעיות סאונד נוראיות. במופע 13 שנה לרב קרליבך בבנייני האומה יצאתי באמצע, ולצערי גם במופע הנוכחי של רזאל. מאחורי הקלעים יגידו לי לאחר מכן שזה בגלל שמוצאי שבת ואי-אפשר היה לעשות באלאנס. אי-אפשר לעשות באלאנס? אין הופעה!

הדיסק החדש של רזאל ושל מקבץ אמנים מהמוזיקה היהודית מפארים את רמקולי ביתי ורכבי בלי סוף, אך את המקצועיות הזו אשמח לשמוע בהופעות הבאות. ולך שי, מילה אישית. הקהל שבא לשמוע אותך באותו ערב מאוד אוהב אותך. שתף אותו בשבת שעברה עליך, דבר איתם, הם מצפים לזה!

ורק עוד מילה נוספת בשבחה של האכסניה לבית דוהל ולמחלקה לתרבות תורנית של עיריית ת"א, שהרימו ערב מיוחד, שכן יירבו כמותו.