
מאת: בנימין בן הרוש
גבריאל חסון מחזיר אותנו לשנות השבעים המוקדמות שהתאפיינו בפריחת להקות פרוגרסיב עם תקליטי הויניל שבכל צד ישנו שיר או שתים ורצועות אינסטרומנטליות ארוכות. אלבום שדורש האזנה רצינית ומעמיקה.
להמשך הביקורת לחץ כאן או בקטגוריית ביקורת אלבומים.
להמשך הביקורת לחץ כאן או בקטגוריית ביקורת אלבומים.
אין תגובות
הוסף רשומת תגובה