עדי רן - דוסיפדיה

זוהר מלאכי - 'דוס מיוזיק'.

עדי רן נולד בשנת 1961 ברמת-גן. עדי רן החל את דרכו המוזיקלית כמרכז בשבט צופי רמת-גן. בזכות שיריו ואופיו הייחודי הפך די מהר לדמות מוכרת בקרב חברי תנועת הצופים בישראל, בעיקר במרכז הארץ, ומאוחר יותר בקרב צעירים רבים מאזור תל אביב. בשנת 1987 הופיע רן בפאב "הכוֹסית" הוותיק שליד כיכר רבין בתל אביב, בדרך-כלל לבדו עם מכונת תופים, ולעתים בליווי חברים - הבולט שבהם, ג'וני שועלי, מלהקת "רעש".

את הופעותיו השבועיות הקבועות כרכו אחר רן קהל מעריצים קבוע ונאמן, שלמד במהרה את מילות השירים בעל-פה והצטרף להופעות הקאלט שלו גם כאשר נדד להופיע במקומות אחרים - אירועים פרטיים, אירועים של תנועת הצופים, וכן במועדון ההופעות שפתח חברו שועלי ברמת-גן, ה"ג'אם סטודיו". באותה תקופה הוציא עדי רן מספר מועט של שירים לרדיו ואף קליפ אחד לטלוויזיה ["כלור] שזכו לתהודה מינימלית. מאוחר יותר כיכב בקליפ לשיר "חנן" של להקת "רעש" בתפקיד חנן. שני שירים, "הירושימה" ו-"התחזית", הופיעו באלבום האוסף של NMC "קיצור תולדות האינדי בעיר". בשנת 1993 החל עדי רן בתהליך חזרה בתשובה וחדל לחלוטין מלבצע את שיריו הישנים.

עדי רן הקליט מאז מספר אלבומים בעלי אופי יהודי המושפעים ממורשתו של רבי נחמן מברסלב והפך לזמר החסידי. יצירתו של עדי בתקופה הקדם-דתית כללה עשרות רבות של שירים. חלקם היו בעלי גוון חתרני, חלקם עלילתיים ודמויי בלדה, וחלקם שירי-שטות קומיים. כמו כן, ניתן להבחין בין שיריו בניצני יצירה אידאליסטית אמיתית. בשפה פשוטה ומשעשעת הוא היטיב תמיד לתאר את חיי הצעירים. להיטו הגדול בתקופה זו היה "סיגריה מעשנת", בלדת רוק רומנטית. כאשר להיטים אחרים עסקו באיכות הסביבה, אימת-המלחמה,הגרעין ועוד.

רבים משיריו עברו תהליך של שינוי ושדרוג בעזרת הקהל, שהיה פעיל מאוד בהופעות וגם מחוץ להן. ברבות מההופעות העניק רן הזדמנות ראשונה לאמנים צעירים שבצעו גרסאות של שיריו וכן שירים מקוריים משלהם. גם עם חזרתו בתשובה, המשיך רן ליצור וכתב טקסטים קלילים אך גם אישיים מאוד על המעבר לדת כגון: "אבא, נהייתי דוס / זה לא אומר שאתה צריך לכעוס .../ סבתא, נהייתי דוס/ תוציאי ת'שיניים מהכוס". ועל חיי היהדות.

הלחנים הפשוטים והסוחפים נותרו במקומם והתאימו היטב לאווירה החדשה, והטקסטים החדשים הזכירו את הקודמים בסגנון אך לא בתוכן - שיריו של רן נותרו קלילים ומשעשעים לעתים, אך נעדרו הפעם כל סממנים שטותיים, אידאליסטים מלבד ענייני עולם התורה או חתרניים. כך לדוגמה השיר "איזה כיף להיות ציפור" לפני החזרה בתשובה; ולאחר החזרה בתשובה "איזה כיף להיות יהודי".

בשנת 1995 החל לבצע לראשונה את שיריו החדשים מול קהל תל אביבי במועדון ה"בארבי" הישן, אך עם הזמן צמצם את הופעותיו בפני קהל חילוני והתמקד בקהל הדתי החדש שצבר. בשנת 1998 יצא אלבומו הראשון, "האחרון שבעם", שימשו כל חברי להקת "רעש", ידידיו הוותיקים, כלהקת הליווי וג'וני שועלי אף הפיק מוזיקלית את האלבום. השיר "אתה קדוש" מתוך התקליט הופיע בפסקול הסרט"האושפיזין". בקרב יוצרי ומאזיני המוזיקה החסידית יש שקיבלו את יצירתו בחשדנות מסוימת, אך עד מהרה הוא קנה לו מעריצים חדשים, בעיקר מקרב חסידי ברסלב וצעירים מהציונות הדתית. בין השנים 2007-2001 הוציא עדי רן עוד 5 אלבומים: "אל תכה בסלע" [2001], “מה יש לכם לדאוג" [2004] , “עדי רן והגיטרה -אלבום אנפלאגד-אלבום כפול" [2006] , “עדי רן ושרוליק הרשטיק" [2007] ו-“בהופעה חיה" [2007]. נכון להיום עדי רן מרבה לקיים הופעות ברחבי-הארץ ולהשתתף באירועים ובפסטיבלים שונים ואף הספיק להוציא לא מזמן את הדיסק ה-7 “התבוננות" שזוכה להשמעה בתחנות הרדיו השונות.