התחזקות המוזיקה היהודית - זוהר מלאכי

זוהר מלאכי 'דוס מיוזיק'.

במהלך עשור האחרון אנו עדים למהפכה במוזיקה הישראלית כאשר אומנים דתיים וחילונים כאחד מוצאים מקור השראה במוזיקה היהודית ומנפיקים לנו שלל להיטים כדוגמת: אביתר בנאי, עמיר בניון, ברי סחרוף ועוד רבים וטובים. אומרים שהתחזקות המוזיקה היהודית הינה טרנד חולף של חזרה בתשובה. ויש סוברים כי ישנה רדידות תרבותית ואומנותית שפשטה בחברה הישראלית. והחזרה למקורות למורשת היהודית הובילה לשם. נשאלת השאלה: האם התעסקות בטקסטים יהודיים הינם תוצאה של אידיאל אינטלקטואלי או חזרה בתשובה?

"יש לי סיכוי להינצל אני יודע / אני אוכל להתעורר להתפכח /אני אוכל עוד לדבר באהבה/על עצמי ועל העיר ועל אישה/ כבר עכשיו אני פחות כועס/ וגל שקט של רגש מתפקע / אמא שרה לבן בלילה/ אמא כאן לידך כל הזמן/ אני מרגיש שמשהו משתנה/העייפות תחלוף האור יעלה/ואז אכיר אותך יקירתי/ומיד תכירי את אותי/  תמיד פחדתי להשתגע/ שהלב יקפא ויתרוקן/ אבל עכשיו כמו שאני יושב/יש לי סיכוי להינצל אני חושב" [אביתר בנאי, יש לי סיכוי להינצל]

בשנת 1997 יצא אלבומו הראשון של אביתר בנאי. לאחר שנתיים של הופעות, החליט בנאי לצאת לטיול ארוך לצורך הפסקה ומילוי מצברים. באלבומו השני בשנת 1999 "שיר טיול" היה ניתן לראות סימני התחזקות. כאשר השינוי הגדול באמת התרחש דווקא אחרי שחזר לת"א איכשהו התגלגל לידיו עותק של מסילת ישרים. אביתר בנאי קרא את הספר בלילות, ואז הבין ש"יש כאן אוצר עמוק-עמוק ששייך לשורש שלי" זה היה קשר אינטואיטיבי לדבריו וזה מה שהוליד את אלבומו השלישי "עומד על נייר" שינוי רוחני שהתבטא בתמונה בה הוא מצולם חבוש כיפה גדולה. בשנת 2009 יצא אלבומו הרביעי "לילה כיום יאיר" תיאר מאבק בין אור לחושך אשר התנהל לאורך כל השירים, אך הניצחון היה ניצחון לטובת האור. ניתן להרגיש ש"לילה כיום יאיר" הוסיף אור לעולם, במקום להוסיף חרדה. אביתר בנאי נשען בשיריו הרבה על האומץ של דוד כמשורר, כאדם שזועק לה' מתוך המקומות הכי נמוכים וזה מתבטא בשיר "אבא" אשר מתייחס אל אבא שבשמים ואף אומר זאת במפורש: "אבא אני רוצה לעמוד מולך להבין שאתה אבא טוב" וכן בשיר "אב הרחמים" או בשיר "אורייתא" שמספר על התורה כמרפאת דיכאון וכאב, ולא עוד על אהבה נכזבת. כאשר שריפת העבר מונחת בשיר "אותיות פורחות באוויר" אשר מתייחסת לתחילת התשובה. רגעים שבהם אתה מחליט לעשות מעשה נועז .כשאתה מרגיש זרות לכל מי שהיית, למי שאתה עתיד להיות. "לילה כיום יאיר" מתנחם ש"יש פה קרב לפחות יש פה מים, פעם היה כאן רק בור" ו"לילה כיום יאיר" של אביתר בנאי הוא מעין יומן מסע המסכם 12 שנות עצמאות מהדיסק הראשון "אביתר בנאי" ועד לדיסק "לילה כיום יאיר" אשר פותח דרך חדשה, של אמונה בחיים, אמונה ויצירה ממקום שלם יותר.

זמרים נוספים המתעסקים בטקסטים יהודיים כתוצאה של חזרה בתשובה:  עמיר בניון  ושולי רנד.

"בחייכם אדומי השפתות / אשר משכו לבבי בעבותות /פנו אלי וזכרו אהבתי / ושמרוה כמו דינים ודתות" [ברי סחרוף ורע מוכיח , אבן גבירול אדומי השפתות]

לאורך השנים חקר ברי סחרוף שלל השפעות של מזרח ומערב. זה החל מיד עם צאת אלבום הסולו הראשון שלו בשנת 1991 "הכול או כלום" בשיר "האיש שבקיר". והמשיך בשנת 1994 עם צאת אלבומו השני, "סימנים של חולשה" בו העלה שאלות אך גם ענה על לא מעט. בשנת 1996 הוציא את אלבומו השלישי "חם על הירח" דיסק זה עסק על ניסיונותיו בעבר. ובאלבום "נגיעות" שיצא בשנת 1998 כלל אלמנטים של רוק ומוזיקה אלקטרונית של אותה תקופה אשר כללו את הלהיטים: "עוד חוזר הניגון" ו"ככה זה [לאהוב אותך]". בשנת 2001 הנפיק את אלבום "האחר" אשר התרכז על תפיסת "האחר" של הפילוסוף היהודי-צרפתי עמנואל לווינס ואף כלל גרסת כיסוי לשיר של אהוד בנאי "עיר מקלט". שיתוף פעולה נוסף של הרע מוכיח מאז אלבום "סימנים של חולשה" הונפק בשנת 2005 הנקרא: "11א'" אשר ריכז שנתיים של שהייה בארץ ובעולם [ניו-יורק]. שיתוף הפעולה נוסף עם הרע מוכיח המשיך באלבום "אבן גבירול אדומי השפתות" אשר יצא בשנת 2009 זוהי יצירה מוזיקלית אשר יונקת ומעוצבת משיריו של רבי שלמה אבן גבירול אשר לוקחת את המאזין לתקופת תור הזהב בספרד שבה שפת התנ"ך מציירת מציאות עדכנית של כאן ועכשיו זה מתבטא בשירים כגון: "בחייכם אדומי השפתות","שוכני בתי חמר" ו-"ולב נבוב" כאשר לדיסק מצטרפת חוברת פירושים וצילומי כתבים יהודיים אשר מחזקים את הטענה כי ההתעסקות בטקסטים יהודיים אינה תוצאה של חזרה בתשובה אלא מאידיאל של אינטלקטואל יהודי. "אבן גבירול אדומי השפתות" רואה בתנ"ך כאוצר בלום של חוכמות. ואכן, ברי סחרוף והרע מוכיח מוכיחים לנו שאפשר ליצור ויש מאין פיוטים ושירת ימי הביניים. ברי סחרוף הגדיל לעשות כשהמשיך עם "אתה נמצא כאן" אלבום העושה שימוש בטקסטים יהודיים מהכיוון האישי והפילוסופי המשלב בתוכו עבר אירופאי ומוזיקה מזרחית אותנטית.

זמרים נוספים המתעסקים בטקסטים יהודיים כתוצאה של אידיאל אינטלקטואלי: דוד ד'אור וארקדי דוכין.

"אנחנו כאן בלב מדבר/צמאים למים חיים/ואתה על ראש ההר/מעל העננים/ אין שום אות/ אין סימן/כל כך הרבה ימים/במעגל סגור מסתובבים/סביב עגל הזהב/ אין מי שיכה על הסלע/ מי ייתן כיוון/באפילה כאן נלחמים על כל פירור/ סביב עגל הזהב/הוא לא יורד מראש ההר/הוא לא יורד אל העם/הם יוצאים במחול טירוף/ ושוכחים את עצמם/ רוקדים סביב עגל הזהב/ סביב עגל הזהב/ מתחננים אליו, אל נא תעזוב אותנו עכשיו/ היה לנו לאב/ עדר נעזב, רוקד סביבו/ קורא אליו לשוא /עגל הזהב / עגל הזהב" [אהוד בנאי והפליטים, עגל הזהב]

בעשור האחרון אנו עדים לגל של אומנים משפיעים אשר מצאו את מקור השראתם במקורות היהודים. יש יאמרו כי התעסקות בטקסטים יהודיים תמיד היתה ותהיה בין אם זה כתוצאה של חזרה בתשובה ובין אם זה אידיאל אינטלקטואלי. אך ברור לכולם כי השילוב בין הקודש לחול והטשטוש בין השניים הינה דבר מבורך בכך שזו מאפשרת לנו חלופות חדשות עם נבך נוסף ועומק שלא היה בעבר. ואכן אין דוגמה טובה מהזמר אהוד בנאי בדיסק "שיר חדש" שהנפיק אלבום תפילות ופיוטים. אך ברור לכולם כי אהוד בנאי הרוקיסט, יש יאמרו הנביא לחילונים, שר מאז ועד היום שירים דתיים במהותם עוד בצאת אלבום הבכורה שלו שיצא בשנת 1987 אשר התאפיין כדיסק מחאה וכלל בתוכו שני להיטי ענק, "עגל הזהב" ו"עיר מקלט", שירים אלו התאפיינו כבעלי קונוטציה תנכית ברורה. והמשיך עם האלבום "השלישי" שיצא בשנת 1992 שכלל את השיר "דוד ושאול". ובאלבום "שיר חדש" שיצא בשנת 2008 הוציא אהוד בנאי אלבום שלם ששאב את השראתו מחוכמת ישראל. והמשיך עם האלבום "רסיסי לילה" אשר המשיך למתוח את הגבולות בין העולמות. רגע שאתה מבין שהמציאות היא בעצם בעיני המתבונן ויכולה להיראות שונה לחלוטין. ועל הרצון לחיות גם את מי שהיה. אך עם רצון לחזור אל המקום הזה של נקודת התחלה. אל מקור ההשראה. אז רגע לפני שתשמעו שיר של זמר חילוני או חוזר בתשובה אל תסיקו ישר שזה בגלל שהוא חזר בתשובה אלא יש סיכוי לא קטן שזהו אידיאל אינטלקטואלי ועשיית מוזיקה איכותית וטובה. אז מי אמר שאי אפשר לשלב בין מזרח למערב בהרמוניה נפלאה?