סיכום שנת תשע''ד במוזיקה היהודית | זוהר מלאכי

שנת תשע"ד הגיעה אל קיצה ואי אפשר לסכם את השנה בלי להזכיר את פטירתו של גדול זמרי ישראל, אריק איינשטיין. איינשטיין היה סמל לתרבות ישראלית, אדם צדיק, ישר ונדיר שלא מסתנוור מאור הזרקורים. איינשטיין היה יכול להצטרף בקלות למועדון החוזרים בתשובה אלמלא אהבתו לקבוצת הפועל ת"א. לאחר מותו, במהלך החיפושים אחר סרטי ההקלטה המקוריים של האלבום בארכיון חברת אן אם סי, התגלו למרבה ההפתעה שירים נוספים של אברהם חלפי שהקליט אריק איינשטיין ללחניו של יוני רכטר. הפרויקט האחרון עליו עבד אריק איינשטיין יחד עם גיא בוקאטי כולל את שלושת השירים האחרונים שהקליט אריק יחד עם גיא בוקאטי ושני שירים שהתגלו לאחר מותו.

אחרי אינספור הופעות, שלושה סינגלים מוצלחים ["תוכו רצוף אהבה", "מטבע הדברים" ו-"קול דודי"], השתתפות ככותב ומלחין ["כבתחילה" ו-"רק כאן" שכתב לגד אלבז] והשתתפות בפרויקט של עידן רייכל ["רבע לשבע"] הביאו את ישי ריבו להנפיק אלבום מוצלח הנושא לשם הסינגל "תוכו רצוף אהבה". אם החלום של ישי ריבו היה שהאלבום יתקבל היטב בציבור. ישי ריבו יכול להיות בטוח שאת החלום הוא הגשים השנה.

השנה ללא ספק היתה השנה של אביתר בנאי עם צאת אלבומו "יפה כלבנה". אם באלבום הקודם, "לילה כיום יאיר" סיכם 12 שנות עצמאות מאז אלבומו הראשון, "אביתר בנאי". אלבום "יפה כלבנה" בהפקתו של אמיר צורף וצח דרורי הינו אלבום חשוף ומפוקס יותר אשר לוקח אותנו לרגעים קסומים בחייו של אביתר בנאי ספק שירי אהבה ספק שירי תפילה אך ללא ספק אלבום מושלם.

אחרי שניגן עם אביתר בנאי, עבד עם ארקדי דוכין ואחרים, הנפיק יהושע לימוני את אלבומו השלישי, "סיכוי לאהבה". הבחירה ביהושע לימוני כתגלית של השנה היא השילוב של כתיבת טקסטים עמוקים הנוגעים בשאלות קיומיות ובו בזמן קורצים עם ההוויה המודרנית המנוכרת. על הקושי להאמין ו/או לחיות את האמונה. ובחינת האמונה ברגע שבו אתה מבין שצריך לשלם מחיר.