באלבום החדש, "לשונות של אש", אביתר בנאי מבקש להגיע לאני האמיתי שלו. יש לו רצון לא להיות תלוי ולעשות באמת את הדברים ממקום נכון, חופשי ומאמין. להכיר ולהוקיר את היופי הפנימי והאוצרות הגדולים הטמונים בו ["אור בצל", "פרגולה" ו"תמיד לפני הגשם"]. מרחוק הוא שומע קול של אמונה ומנסה ללכת לקראתו ["עכשיו", "הושענא" ו"עד הצד השני של הנהר"]. במהלך מסע זה ישנו כאוס בין הייאוש לאמונה. ולכן, הוא מחזיק את ידה של אהובתו כדי לדעת שהוא לא לבד ["חוצים את הרחוב" ו"אדם נזרק"]. ואכן, חיים חדשים זורמים בעורקים ויש הרגשה של חושך וסוף אך גם אור אין סופי ["לשונות של אש", "עומס יתר", "איילת השחר" ו"אתה"].
"לשונות של אש" של אביתר בנאי הינו אלבום שישי במספר המאגד בתוכו 12 רצועות השמעה שאותם כתב והלחין אביתר בנאי פרט לשירים: "הושענא" הלקוח מתוך מחזור התפילה של חג הסוכות. ו"אתה" שכתב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב מגדולי האדמו"רים החסידיים. בהפקתם מוסיקליים של תמיר מוסקט בשירים: "אור בצל", "פרגולה", "לשונות של אש", "חוצים את הרחוב", "עכשיו", "תמיד לפני הגשם" ונאור כרמי בשירים: "עומס יתר", "אדם נזרק", "הושענא", "איילת השחר", "אתה" ו"עד הצד השני של הנהר". ומוקדש כולו לעילוי נשמת אחיו היקר מאיר בן שמחה ויצחק.
עוד בטרם צאת אלבום לחנויות הנפיק אביתר בנאי שני קליפים ששווים צפייה: "פרגולה" אשר לוקח אותנו לפסוע עימו ליום בחייו. ו"תמיד לפני הגשם", אשר מציג לנו הלך רוח סגור ומסוכן אבל בפנים עמוק הלב פועם. ולהסכית לשיר הקסום "אתה" דואט משותף עם אביב גפן. מעניין לשים לב למילות השיר "אתה" של אביתר בנאי בו הוא שר לבורא עולם. ואביב גפן שר, לעניות דעתי, לעילוי נשמת ניר שפינר ו/או יצחק רבין [אביב גפן, 1996, "לבכות לך"]. ללא ספק זוהי אחת היצירות האינטימיות והחשופות של אביתר עד היום. ובל נשכח את הצילום העטיפה של האלבום, הציורים ועיצובים של עירא דיין. אני אהבתי. מה איתך?
כל הזכויות שמורות לדוס מיוזיק 2005
אין תגובות
הוסף רשומת תגובה