התזמורת הפילהרמונית הישראלית ,מקהלת החזנים "יוּבל " עם החזנים סיימון כהן, יעקב למר, ישראל רנד, ומשה שוּלהוף בקונצרט הצדעה לחזן מרדכי הרשמן , "נסיך החזנות".
יום רביעי כ"ז בטבת תש"ע , 13 בינואר 2010
היכל התרבות תל אביב בשעה 20:00
החזן מרדכי הרשמן נפטר ב-ב' בשבט תש"א 30 בינואר 1941 בגיל 53 . היה אחד מגדולי עולם החזנות בכל הזמנים. הוא הקליט למעלה מחמישים תקליטים שנמכרו בשנות העשרים והשלושים במאות אלפי עותקים. היצירות "אלו דברים" ,"מודים אנחנו לך","שמע קולנו", "הבט משמים" ושירים עממיים כמו, "ואהבת לריעך כמוך" ,"תורה" , "א דודלה" ועוד רבים אחרים מהווים עד היום את הבסיס למורשת ולתרבות המוסיקאלית היהודית.
מרדכי הרשמן נחשב ל"נסיך החזנות" מרגע פריצתו לעולם החזנות. בגלל קולו המיוחד והחם {טנור לירי} ודרך שירתו המתוקה מדבש.
הרשמן לא נמנה אמנם על החזנים היוצרים אך היה בכל ביצוע שלו משום יצירה חדשה שחותם קולו ואישיותו החזנית הוטבעה בה עד סוף כל הדורות. חזנים, חובבי חזנות ומבקרי מוסיקה הגדירו את הרשמן פה מפיק מרגליות, ונופת צופים.
כיצד הגיע הרשמן לחזנות?
באחד מימי הקיץ עברה התזמורת הצבאית והמקהלה של צבא לטביה בעיר ריגה. כולם נאספו לראות ולשמוע את הפלא. בין יתר הנאספים לראות בפלא היה החזן שלמה רביץ שהיה חזן העיר ריגה באותם הימים. והנה בקע קול מיוחד זך וצלול מתוך המקהלה והתזמורת. רביץ הוקסם מן הקול המיוחד הזה ופנה ושאל את החייל המזמר, לשמו. הוא ענה מרדכי הרשמן. רביץ הבין כי עומד בפניו בחור יהודי בעל כשרון יחיד ומיוחד. בקשריו הענפים, כחזן ראשי של ריגה פנה רביץ, למפקדי הצבא והצליח להמיר את שירותו הצבאי של הרשמן, במקהלת הצבא, לזמר במקהלת בית הכנסת הגדול של ריגה.
מכאן נסללה הדרך לקריירה חובקת עולם ושנים.
יום רביעי כ"ז בטבת תש"ע , 13 בינואר 2010
היכל התרבות תל אביב בשעה 20:00
החזן מרדכי הרשמן נפטר ב-ב' בשבט תש"א 30 בינואר 1941 בגיל 53 . היה אחד מגדולי עולם החזנות בכל הזמנים. הוא הקליט למעלה מחמישים תקליטים שנמכרו בשנות העשרים והשלושים במאות אלפי עותקים. היצירות "אלו דברים" ,"מודים אנחנו לך","שמע קולנו", "הבט משמים" ושירים עממיים כמו, "ואהבת לריעך כמוך" ,"תורה" , "א דודלה" ועוד רבים אחרים מהווים עד היום את הבסיס למורשת ולתרבות המוסיקאלית היהודית.
מרדכי הרשמן נחשב ל"נסיך החזנות" מרגע פריצתו לעולם החזנות. בגלל קולו המיוחד והחם {טנור לירי} ודרך שירתו המתוקה מדבש.
הרשמן לא נמנה אמנם על החזנים היוצרים אך היה בכל ביצוע שלו משום יצירה חדשה שחותם קולו ואישיותו החזנית הוטבעה בה עד סוף כל הדורות. חזנים, חובבי חזנות ומבקרי מוסיקה הגדירו את הרשמן פה מפיק מרגליות, ונופת צופים.
כיצד הגיע הרשמן לחזנות?
באחד מימי הקיץ עברה התזמורת הצבאית והמקהלה של צבא לטביה בעיר ריגה. כולם נאספו לראות ולשמוע את הפלא. בין יתר הנאספים לראות בפלא היה החזן שלמה רביץ שהיה חזן העיר ריגה באותם הימים. והנה בקע קול מיוחד זך וצלול מתוך המקהלה והתזמורת. רביץ הוקסם מן הקול המיוחד הזה ופנה ושאל את החייל המזמר, לשמו. הוא ענה מרדכי הרשמן. רביץ הבין כי עומד בפניו בחור יהודי בעל כשרון יחיד ומיוחד. בקשריו הענפים, כחזן ראשי של ריגה פנה רביץ, למפקדי הצבא והצליח להמיר את שירותו הצבאי של הרשמן, במקהלת הצבא, לזמר במקהלת בית הכנסת הגדול של ריגה.
מכאן נסללה הדרך לקריירה חובקת עולם ושנים.
 |
כל הזכויות שמורות לדוס מיוזיק 2005