דף הבית קליפים צור קשר מפת האתר נגן השירים
‏הצגת רשומות עם תוויות סורלו לוי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סורלו לוי. הצג את כל הרשומות

סורלו לוי מארח את ליאור אלמליח | יונה לבנה

חנן (סורלו) לוי, מוסיקאי, גיטריסט מומחה בסגנון הפלמנקו, הלטיני, היהודי (פיוט), והאלג'ראי, סיים בימים אלה את הקלטות אלבום הבכורה "אלבום חלום" שנפתח בסגנון אלג'ירי עובר לספרדי כבד משולב עם רוק 70s' ובולריה. המעברים משיר לשיר משרים תחושת מסע המשרטטת את מפת נדודיו בעולם, כמו את סימני הדרך שהטביע סגנון החיים הנוודי בטופוגרפיה של נפשו.

בין שירי האלבום, השיר "יונה לבנה" בסגנון הפלמנקו עם מקצב בולריה בו מארח את גדול הפייטנים בעל איכויות קוליות נדירות ליאור אלמליח.השיר שוחרר כסינגל מתוך האלבום והוא מושמע בתחנות הרדיו. מציין סורלו " השיר 'יונה לבנה' הוא שיר תפילה בקצב הבולריה להחשת הגאולה האישית. הוא יותר שייך לקטגוריית מוסיקת עולם בסגנון הפלמנקו - לראשונה בשפה העברית ובכלל כסגנון אלקטרוני בעולם" .

סורלו נחשב לאחד הגיטריסטים הטובים בארץ .אלתוריו מבריקים ביופים. קטעי המוסיקה שלו הפכו לסמל בשל אישיותם המיוחדת והשונה כל כך מסגנונות נגינה אחרים. דרך ארוכה חצה מחיפה, לירושלים, פריס, ליאון, ליסבון, ז'נבה, מדריד והרשימה עוד ארוכה.

סורלו נולד בשנת 1978 בשכונת בת גלים בחיפה. "כמוה כך גם אני בן של גלים ים חוף סלעים" הוא מספר. את תחילת דרכו המוסיקאלית החל בגיל 13 לאחר שגילה את אהבתו לנגינת הפסנתר והחליל עד שביום אחד נחשף לנפלאות הגיטרה ומאז לא נפרד ממנה.

"הגיטרה הראשונה שלי הייתה מסוג אקו ועלתה לא יותר מ - 179 ₪ " מספר בחיוך, "כילד ניגשתי למוכר ובקשתי לרכוש את הגיטרה כמו מבקש לרכוש את אושרי, את בת זוגתי לשארית חיי המאושרים יחדיו. יום אחד אבי אמר לי 'בו הולכים למורה לקבל השכלה' . עוד באותו יום נסענו למאסטרו סולומון שכטר שאצלו למדתי כל מה שילד צריך על מנת לקבל שפע של צלילים וכבר בגיל 13 זכיתי בגורו שממנו שאבתי את ההשראה להמשך דרכי העתידית."

סורלו מנגן עם ליאור אלמליח, במקביל מהווה חלק מהאנסמבל המוסיקלי של הפסנתרן האלג'יראי-צרפתי מוריס אל מדיוני שישוב לישראל במהלך חודש אפריל הקרוב ויופיע יחד עם השניים בהיכלי תרבות שונים ברחבי הארץ. "אני חלק מהאנסמבל של מוריס.
לפני מספר שנים הבי בי סי עשה עליו סידרה בת חמישה פרקים שכל פרק ציין היבט שונה על חייו והופענו יחד במרסי, פריס, ישראל, צ'כיה וגרמניה ".

סורלו ניגן בתזמורת האנדלוסית, בתחילה כנגן מהמניין והמשיך כנגן כלי ראשי. במסגרת זו זכה לנגן עם אמנים בינלאומיים כנביל חלידי, גו' עמר, אמיל זריהן, עבד פתח בניס, ספיני ועוד. נטל חלק בהפקות שונות עם טובי האומנים, יסמין לוי, תזמורת המגרב, מיכה שיטרית ואומנים נוספים. בנוסף, הקים, ניהל והפיק מוסיקלית הרכבים עצמאיים "ויינטוס דל מאר" ו"רוחות הדרום", הרכבי פלמנקו, בהם חברו טניה וינוקור (ריקוד וכינור), ניסן ראובן (קאחון), וכן מוסיקאים ורקדנים אורחים.

כיום, סורלו מרבה להופיע בפסטיבלים בינלאומיים, של מוסיקת עולם, פיוט ופלמנקו. לצד ההופעות, מלמד גיטרה פלמנקו ומוסיקה בסדנאות, קורסים ומסגרות פרטיות.כבר שנים מנגן עבור רקדי פלמנקו, מחול מודרני ומחול מזרחי (הרבה לעבוד עם מירי אלון), בהופעות ובשיעורים וכן יוצר עבורם מוסיקה לכוריאוגרפיות.במסגרת עבודתו עם תיאטרון כפר שמריהו, כתב מוסיקה למחזה "חתונת הדמים".נטל חלק בפרויקט בית הלל "ידידי השכחת", אשר מעלה את הפיוט והשירה היהודית על הבמה.




מיהו המורה שממנו שאבת הכי הרבה?
"לאחר שנתיים של ניגון בתזמורת האנדלוסית הישראלית, עליתי לירושלים למשך כמעט שנה וחייתי בדירת חדר יחד עם נינו ביטון מורה למוסיקה אלג'ירית - בן 70. בזכות העוצמה שבו במוסיקה הקלאסית הערבית והאנדלוסית למדתי את כל נקודות המפגש האפשריות בין מוזיקה אנדלוסית ואלג'ירית. במסגרת הלימודים לצד החיים עם נינו ויתרתי על טיול למזרח עם כל חברי וחיי הוקדשו מבוקר ועד ערב לדבר אחד בלבד - הפלמנקו. היתה לי זכות גדולה מאוד להביא את נינו לקדמת המיקרופון באולפן ההקלטות ולארח אותו באלבום הבכורה שלי. מאוד התרגשתי מהמעמד והשיר שהוקלט הוא אחד מהיצירות הטובות ביותר בפרויקט."

נשמע שהקרבת רבות לטובת המוסיקה.
"כל הקרבה היא הנאה – כל עוד היא מקדשת את המטרה. למשל בברצלונה ניגנתי עם נגני רחוב ובמשך תקופה חייתי בין הצוענים שמופיעים ברחובות ספרד. "

איך נוצר החיבור עם הפייטן ליאור אלמליח?
"את ליאור הכרתי לפני כשמונה שנים במסגרת התזמורת האנדלוסית. לפני כארבע שנים התחלנו להופיע במופע משותף הנקרא "ווינטוס דל מאר" אותו הפקתי והיתה לנו זכות גדולה לארח את מיכה שיטרית. אני ואלמליח המשכנו במופעים משותפים עם אומניי רוק נוספים.

מתי החלטת לעבוד על אלבום משלך?
"האלבום נכתב בתקופת "מלחמת לבנון השנייה" והוא מייצג את תחנות חיי בעצירות, עיכובים והתפתחויות לא צפויות שלמעשה למאמינים מביננו ידוע שאין דבר לא צפוי. אחד השירים המרכזיים באלבום "נקרא בדרכי" הוא שיר ביוגרפיה אישי. קיימים באלבום תיאורים של מפגשים עם עצמי ועם סיפורי אנשים שפגשתי במהלך נסיעותיי בעולם. מבחינתי האלבום הוא חלק ממסע שדרכו גיליתי את שורשיי משיכתי לסגנון המוסיקה הספרדית אותו אני מנגן שנים. סבי שעל שמו אני קרוי הסתבר לי לימים התגורר בספרד לפני שהגיע למרוקו. סבי אהב עד עמקי נשמתו את התרבות הספרדית ותמיד אמר 'מי שרוצה חיים טובים שיחיה בספרד', אם כי הוא עצמו סיים את חייו בחיפה. הפתיעו אותי הגילויים עליו ואחד מהם שהוא היה חובש מגבעות ספרדיות מסורתיות בדיוק מהסוג האהוב עלי. "

מה מקור המגן הדוד שמופיע רבות לצד החומרים שלך?
"במהלך מסע לטולדו נתקפתי סקרנות והתעניינות בצורות גיאומטריות והתחלתי להבין את משמעות הצורה העונה לשם מגן דוד . דבר זה, חיבר אותי לשורשיי הנפשיים קירבה עמוקה והיתה תחושת הנחייה עליונה במהלך היצירה על האלבום למען יעלו דמיונות חיוביים בעיני רוחם של האנשים אותם אירחתי בפרויקט – נינו ביטון, שחף יחיאל, גיל זילברשטיין וליאור אלמליח. מקווה מאוד שהצלחתי, רק זמן יעיד."

לאחר שהגשמת את "אלבום חלום" מהו החלום הבא שלך?
"להופיע בקרנגי הול שהוא אולם הקונצרטים הכי נחשב בניו יורק והוא ממוקם ברחוב 57 פינת השדרה השביעית. חלום נוסף הוא לנגן עם טומטיטו שהוא אחד הנגנים הכי מוכשרים שאני מכיר- ואחר כך לעבור לגור בספרד ולחבוש מגבעת בדיוק כמו סבא שלי שעל שמו אני נקרא."


האזנה ליונה לבנה
made with by DOS MUSIC