סיכום שנת תשפ"ג במוזיקה היהודית | זוהר מלאכי
שנת
תשפ"ג תיזכר כשנה בה העלו את נושא החרמות אשר הפך לדיון ציבורי ולאקטביזם חסר
תקדים החל מאופק ראשון שהדליקה משואה בזכות פעילותה ב"סיירת החרם", הצעת
חוק "חוק החרם" למניעת חרם חברתי בבית הספר שמחייבת כל אדם בוגר שרואה
חרם חייב לדווח להנהלה, מי שלא ידווח יכול לקבל שישה חודשי מאסר. בתקשורת כאשר
בריונים עצמם מנצלים את המושג "חרם" כדי להתקרבן ולהדוף כל ביקורת על
התנהגותם המגעילה וכלה במוזיקה.
השיר "ילד
מטריה" של עטרה אוריה הינה בחירה טבעית כסיכום שנה במוזיקה הישראלית והיהודית
כאחד. זהו שיר מכתב מחאה על המצב בתי הספר בישראל. בשיר ישנה פנייה לבורא עולם
לעשות חסד עם עומר, ילד חדש ודחוי בכיתה, ולהעלימו מהמציאות הרעה שפקדה אותו. כך
קרה, ויום למחרת הוא לא הופיע בכיתה. המיוחד בשיר זה שיש לו כל כך הרבה סופים
אפשריים. שכל אחד יכול לקחת אותו אליו. גם הפנייה לבורא עולם אינה מקרית היות
ועטרה אוריה באה מבית דתי, שגם שם תופעת החרמות לא פוסחת. ביהדות חרם משמש ככלי
ענישה נגד חוטא כהרחקת אדם מן הציבור. התלמוד מבחין בין חרם לנידוי, וחרם הוא
העונש החמור מביניהם וכאמצעי אחרון.
אז רגע
לפני תחילת שנת תשפ"ד אאחל לכם שנה טובה עם הרבה סבלנות וסובלנות לאחר גם אם
הוא שונה ממך וכמובן עם הרבה מוזיקה טובה. אני אהבתי. ומה איתך?