דף הבית קליפים צור קשר מפת האתר נגן השירים
‏הצגת רשומות עם תוויות פוליטיקה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פוליטיקה. הצג את כל הרשומות

מעתה הממשלה תמנה 19 שרים בלבד, אין שר בלי תיק



בדיונים הנערכים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת הוסכם היום, כי הממשלה תמנה 19 שרים בלבד. (כולל ראש הממשלה) הממשלה לא תוכל לבקש את אישור הכנסת למינויו של שר ללא תיק.

ועדת חוקה דנה בחודשים האחרונים בהצעות חוקי המשילות. הצעת החוק דנה בנושאים: הגבלת מס' חברי הממשלה וסגני שרים, סמכויות סגני השרים, אחוז חסימה, הצעה להצביע אי אימון בממשלה, התפלגות מפלגות ומימון מפלגות וכן תקציב המדינה בעת שהממשלה פועלת ללא תקציב מאושר.


כזכור, הצעת החוק הנדונה בימים אלו בוועדה, הינה הצעת חוק אחת לאחר שהצעות החוק של חברי הכנסת דוד רותם ורונן הופמן וקבוצת חכי"ם, אוחדו להצעת חוק אחת.  

כאמור, ההסכמה אליה הגיעו היום חברי הוועדה, מדברת על כך שהממשלה תמנה 18 שרים בלבד + ראש הממשלה. אולם, הממשלה תוכל למנות שרים נוספים (ללא מגבלה) אם לפחות 70 חברי כנסת יתמכו במינוי. עוד סוכם כי לא יכהנו בממשלה שרים ללא תיק. קיימת תמימות דעים בהצעה להגביל את מינויים של ארבעה סגני שרים.

שאר הנושאי הנדונים בהצעת החוק נותרו עדין במחלוקת. בדיון הקודם נציגי משרד האוצר התנגדו להצעה שתסמיך את השרים לנהל את משרדם עפ"י התקציב שאושר בשנה שעברה, לרבות השינויים שבוצעו בתקציב במהלך השנה. ישנה מחלוקת בין חברי הכנסת לנציגי האוצר בשאלה מי יוסמך לאשר הוצאות תקציביות בזמן שהממשלה פועלת ללא תקציב מאושר בחוק. השרים, או וועדה במשרד האוצר.


בנושא סמכות סגני השרים, ישנה מחלוקת בשאלה האם להתנות את מינוים בהאצלת סמכות. בנושא אחוז החסימה, קיימת מחלוקת חריפה בין חברי האופוזיציה התומכים בהשארת המצב הקיים לפיו אחוז החסימה יעמוד על 2% לבין מציעי החוק שמבקשים להעמידו על 4%. 


בנושא הצבעת אי אימון, ההצעה מדברת על כך שהצעה להצביע אי אימון בממשלה, תידון אחת לחודש, אלא אם יחתמו על ההצעה 61 חכים, אז ההצעה תידון ביום שני שלאחר הגשת ההצעה. ישנה מחלוקת גם בין מציעי החוק האם הפלת ממשלה ב'אי אימון' תחייב הצגת ממשלה חילופית ובאותה הצבעה, הממשלה הישנה תיפול והחדשה תיכון. (אי אימון קונסטרוקטיבי) או שייערכו שתי הצבעות נפרדות, האחת תפיל את הממשלה המכהנת, והשנייה תקים את הממשלה החדשה.  


הוועדה לא השלימה את הדיון בנושא התפלגות מפלגות ותקציב מימון מפלגות. הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק בשבוע הבא.

מליאת הכנסת אישרה בטרומית: מעתה רב ראשי אחד













מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד לכל עדות ישראל), התשע"ג-2013, של ח"כ משה פייגלין (הליכוד-ביתנו) וקבוצת ח"כים.


לפי ההצעה, ייבחר רב ראשי אחד למדינת ישראל שיישא את התואר "הראשון לציון", ויכהן כראש מועצת הרבנות הראשית. במקביל, ייבחר נשיא בית הדין הרבני הגדול שיעמוד בראש מערכת בתי הדין ויהיה חבר במועצת הרבנות הראשית מכוח תפקידו. 


בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "החלוקה בין העדות השונות בישראל היא תוצאה של כאלפיים שנות גלות, בהם שמר עם ישראל על תורתו ואמונתו בצורה מופלאה. לשמירת המסורת ופרטי המנהגים כפי שנוצרו במהלך הדורות יש משקל רב בפלא זה. יחד עם זאת, עתה, כאשר עם ישראל חזר לארצו, מטרתנו היא לפעול לאחדות העם ולהחזרת תורה לתפארתה, שלא תהא כשתי תורות. אין כוונתו למחוק את מסורת העבר, אך יחד עם זאת רוצים אנו להציב יעד של אחדות לעתיד. הנצחת ההבדלים בין העדות השונות, במסגרת תפקיד ממלכתי לכל אחד מבני העדות, מפגרת אחר המציאות המתפתחת. גדולי התורה ילידי הארץ חניכי ישבות ארץ ישראליות, מוצאים את הדרך לפסוק לציבור גדל והולך של מי שזהותו העדתית כבר לא משמעותית, מחד, ולבני העדות השונות כל אחת לפי דרכה מאידך. בתיקון החוק אנו מאפשרים לעולם הרבני להיות שותף למהפכה שעובר עם ישראל השב מהגלות, ממעמד קהילתי מפורד, אל ההיסטוריה, במעמד של עם אחד. הגיעה העת לקידום תהליך שיבת ציון לא רק מבחינה מדינית וחברתית אלא גם מבחינה דתית.  אנו מאמינים כי הצעת חוק זו נושאת בשורה גדולה של אחדות לעם ישראל". 

יוזם הצעת החוק, ח"כ משה פייגלין (הליכוד-ביתנו): "אחרי גלות ארוכה שבה העם התנהל עם ראשי גלויות, ראשי קהילות ופרנסים, עכשיו חזרנו לארצנו והגיע הזמן להפסיק להתנהל באורח גלותי. יש לנו ראש ממשלה אחד, רמטכ"ל אחד ולגבי אף אחד מהם לא עוסקים בשאלה האם הוא אשכנזי או ספרדי. כך גם צריך להיות גם רב ראשי אחד. במקביל לבחירת רב ראשי אחד ייבחר הבא בתור לתפקיד נשיא בית הדין הגדול וכך לא תהיה שום בעיה. אך תהיה בכך בשורה גדולה, שעם ישראל שב לארצו גם במובן המדיני וגם במובן הזהותי הבסיסי ביותר. כבר לא חיי גלות של קהילות נפרדות אלא עם אחד מלוכד – כולנו יהודים, אשכנזים כספרדים". 

 השיב מטעם הממשלה, השר לשירותי דת, אורי אורבך: "אם עד עכשיו החרדים לא נשמעו לשני רבנים ראשיים עכשיו יוכלו להתעלם מרב ראשי אחד ואנחנו נמשיך לספק לכם שירותים". "התוצאה של שני רבנים ראשיים, של חלוקה עדתית, אכן בגלל הגלות והמסורות הנבדלות בתחומים מסוימים. יחד עם זאת, אכן גם עניין הרבנות הראשית יכול להיפתר ויש חלוקה של תפקידים באמת: רב ראשי ונשיא בית הדין הגדול. הממשלה מכינה הצעת חוק בנושא והצעת חוק פרטית זו תצטרף לממשלתית ולכן היא תקודם רק בקריאה טרומית עם תמיכת הממשלה". 

 נציג המתנגדים להצעת החוק, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) ליוזם פייגלין: "אל תטעה, התמיכה בהצעה מתוך ניסיון לקעקע את תרבות ישראל. המטרה הנסתרת, שבסוף תהיה רבה רפורמית ולא רב לא אשכנזי ולא ספרדי".  


37 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה טרומית ו- 10 התנגדו לה. ח"כ אחד נמנע. ההצעה תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה.

ועדת הכספים אישרה שינויים בתקציב בהיקף של 800 מיליון שקלים


הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל קיימה היום (שלישי) דיון סוער על אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בחוק, לא רק בין הקואליציה לאופוזיציה אלא גם בתוך הקואליציה עצמה. בזמן שחברי סיעת הבית היהודי ובראשם ח"כ איילת שקד כיו"ר הוועדה פועלו כדי לקדם סנקציות כלכליות שיוטלו על חרדים שלא יתגייסו, בחרו חברי סיעת "יש עתיד" לקדם דווקא את הרעיון של סנקציות פליליות.

לטענת יו"ר הוועדה שקד, לאחר בחינת הנושא לעומק נמצא כי אין בעיה חוקתית להטיל סנקציות כלכליות על מי שיבחר שלא להתגייס. כך למשל ניתן לצמצום את הדיור הציבורי, להביא לקיצוץ בסיוע בשכר דירה, למנוע הקלות בארנונה ועוד. לטענת ח"כ שקד "מה הרעיון לחוקק חוק אם יודעים שלא יאכפו אותו. הרי כולם יודעים שאם יטילו סנקציות פליליות אף אחד לא ישלח משטרה צבאית לבני ברק או לירושלים".

בניגוד ליו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח (יש עתיד) תקף את הרעיון לשנות את הצעת החוק כפי שהמליצה "ועדת פרי" להטיל סנקציות פליליות. לדבריו  טכנית גם היום החוק מגדיר את מי שאינו מתגייס כעבריין שחייב ללכת לכלא, בפועל המדינה בחרה שלא לאכוף את החוק הזה. במידה והחוק החדש יטיל סנקציות כלכליות על מי שלא יתגייס זה יוביל לריסוק מודל צבא העם.

חבר האופוזיציה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען כי "אם יגדירו את לומדי התורה שאינם מתגייסים כעבריינים, הוא באופן אישי יקרא לכל החרדים שלא להתגייס. באופן זה נעצור את תהליך גיוס החרדים שמתרחב גם ככך באופן מדורג. תשע חיילים מתוך עשרה לא מחרפים את חייהם, זה אומר שהם לא תורמים לביטחון המדינה ? כך גם החרדים שלומדים תורה, הם מגנים על העם היהודי. מי שלומד תורה   הוא חלק מצבא ההגנה לישראל. סנקציות פליליות יובילו לבכייה לדורות, זה יעצור את התהליך המדורג שבו חרדים שאינם לומדים מתגייסים לצבא".

נציג צה"ל בדיון תא"ל גדי אגמון אמר כי "בעשור הקרוב חלק משמעותי מאוד ממחויבי הגיוס לצה"ל יהיו חרדים. אם המדינה לא תפעל לקידום גיוסם של החרדים בשנים הקרובות כל מודל צבא העם יהיה בסימן שאלה".

מי שהיה שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן טען כי לא נכון להטיל סנקציות כלכליות על חרדים שלא התגייסו רק משום שהם חרדים. את הסנקציות נכון להטיל על כל מי שלא מתגייס גם אם הוא חילוני או חרדי. באופן הזה ניתן להתגבר גם על הקושי החוקתי.

ח"כ אריאל אטיאס (ש"ס) סיפר בדיון כי גם הרב עובדיה יוסף ז"ל אמר לו במפורש כי מי שאינו לומד תורה חייב להתגייס. "החוק הזה מאוד דורסני משום שהוא עתיד להטיל סנקציות על פרטים בודדים בחברה החרדית רק בגלל שכחברה, החרדים לא יעמדו במכסות שהגדירו להם".

סוער בוועדת שקד: ראשת העבודה נגד הסנקציות הפליליות של 'יש עתיד'



הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל קיימה היום (שלישי) דיון סוער על אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בחוק, לא רק בין הקואליציה לאופוזיציה אלא גם בתוך הקואליציה עצמה. בזמן שחברי סיעת הבית היהודי ובראשם ח"כ איילת שקד כיו"ר הוועדה פועלו כדי לקדם סנקציות כלכליות שיוטלו על חרדים שלא יתגייסו, בחרו חברי סיעת "יש עתיד" לקדם דווקא את הרעיון של סנקציות פליליות.

לטענת יו"ר הוועדה שקד, לאחר בחינת הנושא לעומק נמצא כי אין בעיה חוקתית להטיל סנקציות כלכליות על מי שיבחר שלא להתגייס. כך למשל ניתן לצמצום את הדיור הציבורי, להביא לקיצוץ בסיוע בשכר דירה, למנוע הקלות בארנונה ועוד. לטענת ח"כ שקד "מה הרעיון לחוקק חוק אם יודעים שלא יאכפו אותו. הרי כולם יודעים שאם יטילו סנקציות פליליות אף אחד לא ישלח משטרה צבאית לבני ברק או לירושלים".

בניגוד ליו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח (יש עתיד) תקף את הרעיון לשנות את הצעת החוק כפי שהמליצה "ועדת פרי" להטיל סנקציות פליליות. לדבריו  טכנית גם היום החוק מגדיר את מי שאינו מתגייס כעבריין שחייב ללכת לכלא, בפועל המדינה בחרה שלא לאכוף את החוק הזה. במידה והחוק החדש יטיל סנקציות כלכליות על מי שלא יתגייס זה יוביל לריסוק מודל צבא העם.

חבר האופוזיציה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען כי "אם יגדירו את לומדי התורה שאינם מתגייסים כעבריינים, הוא באופן אישי יקרא לכל החרדים שלא להתגייס. באופן זה נעצור את תהליך גיוס החרדים שמתרחב גם ככך באופן מדורג. תשע חיילים מתוך עשרה לא מחרפים את חייהם, זה אומר שהם לא תורמים לביטחון המדינה ? כך גם החרדים שלומדים תורה, הם מגנים על העם היהודי. מי שלומד תורה   הוא חלק מצבא ההגנה לישראל. סנקציות פליליות יובילו לבכייה לדורות, זה יעצור את התהליך המדורג שבו חרדים שאינם לומדים מתגייסים לצבא".

נציג צה"ל בדיון תא"ל גדי אגמון אמר כי "בעשור הקרוב חלק משמעותי מאוד ממחויבי הגיוס לצה"ל יהיו חרדים. אם המדינה לא תפעל לקידום גיוסם של החרדים בשנים הקרובות כל מודל צבא העם יהיה בסימן שאלה".

מי שהיה שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן טען כי לא נכון להטיל סנקציות כלכליות על חרדים שלא התגייסו רק משום שהם חרדים. את הסנקציות נכון להטיל על כל מי שלא מתגייס גם אם הוא חילוני או חרדי. באופן הזה ניתן להתגבר גם על הקושי החוקתי.

ח"כ אריאל אטיאס (ש"ס) סיפר בדיון כי גם הרב עובדיה יוסף ז"ל אמר לו במפורש כי מי שאינו לומד תורה חייב להתגייס. "החוק הזה מאוד דורסני משום שהוא עתיד להטיל סנקציות על פרטים בודדים בחברה החרדית רק בגלל שכחברה, החרדים לא יעמדו במכסות שהגדירו להם".

נשיא צרפת הגיע לבקר בישראל



נשיא צרפת פרנסואה הולנד נחת היום (שני) בישראל, בשדה התעופה בן גוריון, שם נערכה לו קבלת פנים חגיגית ומרשימה.

בקבלת הפנים השתתפו הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה שמעון פרס ואנשי ציבור נוספים.

צפו בתמונות. צילום: קובי גדעון, לע"מ. 







הועדה לזכויות הילד תדון: מה אוכלים ילדינו במוסדות החינוך?







ביום שני הקרוב, ט"ו בכסלו (18.11), בשעה 11:00 בבוקר, תדון הועדה לזכויות הילד בכנסת בראשות ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו), בהזנת ילדים לקויה ואיכות מזון ירודה במוסדות החינוך ברחבי הארץ.

זאת, ביוזמת חברי הכנסת יחיאל חיליק בר (העבודה) ואמנון כהן (ש"ס), ובעקבות כתבה בעניין. מהכתבה עולה כי מנות המזון המוגשות לתלמידים במוסדות החינוך ברחבי הארץ אינן עומדות בתצרוכת המומלצת של משרדי הבריאות והחינוך, וכי דגימות שנערכו למנות של חברות שונות ברחבי הארץ, מעלות כמויות נתרן גבוהות מאוד, כמות חלבון שאינה מספקת וכן אחוזי שומן-רווי גבוהים.

בישיבה ישתתפו נציגי משרדי החינוך והבריאות, מרכז השלטון המקומי, עיריות ירושלים, חיפה ותל אביב, איגוד הדיאטנים בישראל , המועצה הישראלית לצרכנות, ארגון ההורים הארצי, קרן רש"י, חברות הסעדה ועוד.

הישיבה תתקיים ביום שני ט"ו בכסלו (18.11) בשעה 11:00 בבוקר, בחדר הוועדה, ותשודר באתר הכנסת, בלשונית "שידורי הכנסת".

בשבוע הבא בכנסת: הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן


ביום שני הקרוב, ט"ו בכסלו (18.11) בשעה 12:00 בצהריים, תדון הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בראשות ח"כ אמנון כהן (ש"ס), בדו"ח מבקר המדינה על ארגון מחדש בתחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב.

מדו"ח המבקר עולה כי היה ידוע מראש, כבר בשנת 2004, שחלק מציבור הנוסעים ייפגע עקב הארגון מחדש, ולמרות זאת לא הגביל משרד התחבורה את מידת הפגיעה באותם האזורים שבהם צפו מתכנני הארגון מחדש ירידה ברמת השירות. יתרה מזאת, כשנה וחצי לאחר תחילת ביצועה של הפעימה השנייה, לא בוצעה בדיקה מקיפה ומעמיקה של העמידה במדדים שנקבעו לבחינת השפעתו של השינוי במערכת קווי האוטובוסים. זאת, בנוסף לכך ששתי הפעימות הראשונות של הארגון מחדש לא בוצעו לפי לוח הזמנים שנקבע, ומועד ביצוע הפעימה השלישית עדיין לא נקבע על ידי משרד התחבורה וטרם הוחל בתכנונה.

בבדיקת המבקר נמצא שהורע שירות התחבורה הציבורית לבתי חולים, בגלל ביטול קווים ישירים והצורך לבצע מעברים בין קווים, ונותק הקשר הישיר לחלק מבתי הספר ולמוסדות מרכזיים. ניתוק הקשר הישיר של שכונות ממרכזי הערים, נבע בחלקו מן העובדה שהעיריות והציבור הרחב לא היו שותפים לתכנון על כל שלביו. המבקר מציין עוד שחשיפת התכנית לפרטיה לציבור נעשתה רק בסמוך ליישומה, בלא שקוים שימוע לציבור, ולמעשה נמנעה מהציבור האפשרות להגיב בטרם החל ביצוע הארגון מחדש. משרד התחבורה הוציא כ-25 מיליון ש"ח על הסברה בדבר הארגון מחדש, אך – לדעת מבקר המדינה - היא התגלתה לא אפקטיבית כבר בימיה הראשונים, ואף הופסקה בהוראתו של מנכ"ל המשרד.

מסיכום כל השינויים שנעשו לאחר הפעימה השנייה עולה כי במהלך שמונה חודשים עשה משרד התחבורה 48 שינויים ב-59 קווים, חלק מהקווים הוחזרו למסלולם הקודם או שונה מסלולם. מספר קווים שבוטלו הוחזרו למסלולם, והוספו קווים חדשים. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה עשה תיקונים בקווי אוטובוסים בהם נעשו שינויים בפעימה השניה עקב לחצים של עיריות והצבור, אולם לא עשה תהליך מסודר של הפקת לקחים על תכנון מערכת הקווים. עוד כותב המבקר כי במשרד התחבורה לא נמצאו מסמכים המעידים כי נדונו ונשקלו שיקולי עלות-תועלת - לא לפני שהוחלט על תכנון הפרויקט, לא לפני שהוחלט על ביצועו ולא אחרי ביצוע שתי הפעימות הראשונות.

מהביקורת עולה עוד כי משרד התחבורה ויתר בהסכמיו עם המפעילים על שיבוץ מיניבוסים בהיקף הנדרש על פי התכנון, אף שהוצאת האוטובוסים משכונות המגורים והחלפתם במיניבוסים, לשם הפחתת הרעש וזיהום האוויר בשכונות מגורים, הייתה אחת מהתועלות של תכנית הארגון מחדש.

הישיבה תתקיים באולם "נגב", תשודר בערוץ הכנסת, וישתתפו בה נציגי משרד מבקר המדינה, משר התחבורה, האוצר, וביטחון-הפנים, חברת נתיבי איילון, חברות דן ואגד, עיריות תל-אביב ורמת גן, ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל ועוד.


מחזקים את הגלים: רדיו 'גלי ישראל' חנך משדר חדש

השבוע נחנך בגוש עציון הפעלתו של המשדר החדש של רדיו גלי-ישראל. המשדר יאפשר האזנה טובה יותר לתחנה בתדר 106.5 fm בגוש עציון והסביבה. בטקס נכחו בין השאר ראש המועצה דוידי פרל, מנכ"ל התיירות גד כהנא, סגן ראש המועצה משה סוויל, מהרדיו נכחו המנכ"ל ישראל פריד, והסמנכ"לים עוזי זליגר ואסף קליין.
ראש המועצה דוידי פרל אמר באירוע כי: אנחנו שמחים לתת במה ולארח את המשדרים של תחנת הרדיו גלי ישראל. רדיו ציוני והתיישבותי, שמביא אתו ערך מוסף של תוכן, ומוזיקה של אהבת הארץ לטובת התושבים והמאזינים". 
כזכור, לאחרונה הצטרפה לרדיו, אשת-התקשורת שרה ב"ק, השדרן הפופולארי דוד חכם ונוספים. מלבד-זאת, נתוני ההאזנה לרדיו עולים מידי יום, כך עולה ע"פ נתוני האזנה לרדיו.

מנכ"ל הרדיו ישראל פריד, מסר ל'פוליטיקה': הרבה מאמץ וכסף הושקע בהצבת המשדר בגוש עציון והוא מסיים מהלך גדול לשיפור הקליטה של רדיו גלי ישראל. תושבי הגוש ותושבים באזורים רבים נוספים, יוכלו להנות מקלמן ליבסקינד, אראל סג"ל, שרה ב"ק, מיכאל טוכפלד, דוד חכם ושדרנים נוספים בתדר 106.5fm שיחד עם התדר 94fm מצליחים לתת מענה לקהל המאזינים הגדול של הרדיו.


made with by DOS MUSIC