דף הבית קליפים צור קשר מפת האתר נגן השירים
‏הצגת רשומות עם תוויות קובי סלע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קובי סלע. הצג את כל הרשומות

וכעת מוסקבה: פרק שני בסדרת הטיולים החרדית/דתית "קונקשן" של אפרים קמיסר וקובי סלע

בשעה טובה ומוצלחת, אנחנו ממריאים לטיסה נוספת: הפרק השני של סדרת התעופה והתיירות החווייתית - קונקשן, יוצא לדרך. והחודש... פרק מספר 2, אנחנו במוסקבה!

אפרים קמיסר, סוכן נסיעות ואיש רדיו, וקובי סלע, איש תקשורת ובעלים של משרד יח"צ דתי/חרדי חברו יחד למיזם מרתק שעורר עניין כבר בשלב הצילומים המוקדם.

קונקשן, היא סדרת סרטוני וידיאו בני 20 דקות, בה מטיילים ומסבירים המגישים מה האפשרויות התיירותיות והדתיות העומדות לרשותו של נוסע שומר מצוות בכל שעות ההמתנה בעיר בעודו ממתין לטיסת ההמשך שלו, הקונקשן. הסדרה מצולמת בערים המרכזיות בעולם המשמשים בד"כ, לטיסות המשך.

לעיתים, עצירת הביניים נובעת מאילוץ, אך לעיתים אפשרויות התיירות כה מזמינות - עד שהנוסע מתכנן מלכתחילה עצירה כדי ליהנות מטיול בן כמה שעות בעיר, סוג של טיול בונוס בדרך אל, או, מהנסיעה המקורית.

בכל פרק נחשפים הצופים למקומות מעניינים במרחק נסיעה סביר משדה התעופה: תחילה, האפשרויות הרוחניות והקולינריות הממוקמות בקרבת מקום, בתי כנסת, מסעדות כשרות, מרכזי קניות משמעותיים, וכן גם אטרקציות תיירותיות המתאימות לציבור שומר מצוות. הפרק מספק הסברים על העלויות הצפויות בכל מקום ומאפשר לנוסע לבחור בין האטרקציות ולתכנן את הזמן מראש...

הצילומים במוסקבה, למשל, זימנו לצוות הצילום הפתעה: הרב יצחק (אייזה) קוגן, המוכנה "הצדיק מלנינגרד" חשף במהלך הפרק את סיפור הבונקר בבית הכנסת העתיק שאיפשר לחמוק מאנשי השלטון במהלך פשיטות הקומוניסטים שאסרו על קיום חיים יהודיים. קוביס וקמיסר לא ויתרו על ברכת הכהן וזכו לקבלה במהלך ביקורם בבית הכנסת העתיק היחיד בעולם עם בונקר מתחת לארון הקודש, הפרק גדוש בפגישות עם יהדות בעיר הגדולה.

הפרק הראשון עסק בהונג קונג, והפרק הבא יתמקד בבנקוק, תאילנד. אלפי התגובות לפרק הראשון, מלמדים על הרצון העז לסדרת תיירות מקצועית, ומקיפה שמתאימה לציבור שומרי המצוות. בימים אלו אנו מצלמים ועורכים פרקים נוספים, כך ש'קונקשן' צפויה להיות סדרה מרתקת. התסריט, הבימוי והעריכה נכתבו ומופקים ברמה הגבוהה ביותר.

אנחנו מזמינים אתכם להתחבר. קונקשן.



102fm קובי סלע ומנחם טוקר בראיון ל'בשבע'

102fmמאת: עפרה לקס - בשבע
מי שהסתובב בשישי שעבר באזור המרכז ומחוג הרדיו שלו נחת על 102FM, תהה מן הסתם לשלומן של אוזניו, עיניו או התיאום בניהן. תחנת רדיו תל אביב, בה משדרים דן שילון ואודי סגל, יואב קוטנר ושרון טייכר, ניגנה את "אשיריכו וטויב לוך" של יידל ורדיגר, ומייד אחרי כן לימדה את המאזינים על מהותה של מצוות פרה אדומה. האחראים על חדירת עב"מי היהדות אל מעוז התחנה התל אביבית הם שני שדרני הרדיו חבושי הכיפה השחורה - קובי סלע ומנחם טוקר.

השבת חוגגת תכניתם השבועית והקלילה 'קבלייט שבת' שנה לצאתה לדרך. לרגל המאורע החגיגי משוחחים צמד השדרנים על השידור בתחנה הנחשבת, על המפגש עם התלאביביות ועל הסתופפות האגו של שני שדרנים בתוכנית אחת, תוך כדי כיפכופים מילוליים. תוך כדי הם מפוצצים את ערוץ 7 בסופרלטיבים. אנשי בית אל - היטיבו את המשקפיים.



תכנית מסורת לתל-אביבים

יום שישי בנמל תל אביב, שמש, ים, לחות והמון פקקים, כמו שרק העיר הזאת יודעת לייצר. בהאנגר הסמוך מטאטאים את שברי הזכוכיות ובקבוקי הפלסטיק שנותרו מהמסיבה שהסתיימה לפנות בוקר. ריח האלכוהול עוד נישא באוויר, ואת המקום צריך כבר לארגן, איך לא, לעוד מסיבה שתתקיים הלילה.

'רדיו תל אביב' שוכן במבנה לא גדול בנמל. קובי סלע ומנחם טוקר מתכנסים בלובי לצורך הראיון. סלע מכופתר, טוקר קצת פחות, אבל גם הלבוש שלו לא מתמזג בנוף האנושי הסובב. יורם בינור, כתב לעניניי ערבים בעבר וכוכב של טלנובלה בהוט, וכינרת בראשי, פרקליטתה הסלבית של א' הראשונה בפרשת קצב, יורדים במדרגות שמובילות מהאולפן אל הלובי. בראשי מחבקת את הפודל הלבן שליווה אותה עד הלום, בינור מחפש את המזכירה שלא נמצאת ביום שישי ומקטר. בין בינור וסלע מתפתחת שיחה שבסופה טורח בינור לברך "שבת שלום". אין דתי שלא ינדבו לו את הברכה הזאת בשישי בצהריים.

סלע, כמו מדריך טיולים ותיק, מתנדב להסביר איפה אנחנו נמצאים: "זו התחנה הכי אליטיסטית והכי תלאביבית שיש. היא מאוד נחשבת מבחינת מוסיקה. תחנות אזוריות אחרות כמו 'רדיו ללא הפסקה' הן יותר עממיות. לפני שנה, כשהתחילו לרוץ בברנז'ה שמועות שעומדת להיות תכנית מסורת ברדיו תל אביב, זה היה ממש כמו צלם בהיכל. כמו להכניס פינת נצרות ב'ערוץ קודש'. מכל התחנות? דווקא ברדיו תל אביב?"

התחנה מכוונת לצעירים תל אביבים לא ממש מחויבים: טיילנים, בליינים, שוכרי דירות, "קשה לתאר בדיוק מי הם בדיוק" ממשיך סלע "מה שבטוח שזה לא אנחנו. הכי לא אנחנו שיש. לא טוקר ובטח לא אני". טוקר וסלע עושים הפסקה לעקיצות קטנות, הדדיות, ומתפנים לספר איך נולדה התכנית, שהוגדרה לפני שנה על ידי מנהל התחנה שי בן מאור כ"תכנית מסורת אחרת המותאמת לרוח התל אביבית". אחרים דיברו על ניסיון להגיע גם אל קהל מסורתי.

טוקר: "אנשי התחנה פנו אלי ואמרו שהם רוצים שאשדר תכנית עם הרב לאו". איזה רב לאו? אפילו אנשי התחנה לא ממש ידעו. מבחינתם שם המשפחה המפורסם אמור היה לעשות את העבודה. "אמרתי להם: הרב לאו ואני זה לא מתאים" ממשיך טוקר "אני לא מכובד וקדוש כמוהו, אני איש רדיו והוא איש תורני וזה לא יזרום. הם אמרו לי 'תבוא תבוא'. עשינו פיילוט, ובאמצע הפיילוט אמרתי לא!" לפי עדותו של טוקר, מנהל התוכניות כמעט התעלף. "הוא אמר לי 'בואנה, אתה הראשון בתולדות רדיו תל אביב שאומר לנו לא'. הסברתי שזה לא בגלל גאווה, זה פשוט לא מתאים. אמרתי לו לתת לרב תכנית שלימה לבד".

סלע: "כשטוקר התייעץ איתי, ומאוחר יותר אני התייעצתי איתו, סיכמנו שצריך לעשות תכנית מהסוג הזה, אבל מגניבה, כי זה הרדיו הכי מגניב שיש בארץ. אבל איך יהיה מגניב עם רב ושדרן?"

טוקר: "הם קיבלו את ההצעה שלי ונשארו עם הרב. אחרי שבועיים קיבלתי טלפון מקובי: ת'שמע אני הולך לשדר תכנית ברדיו תל אביב. עם מי? עם הרב לאו. אמרתי לו: בואנ'ה זאת הצעה חבל על הזמן, אבל אתה בטוח שכדאי? הוא אמר כן, אני הולך לעשות פיילוט". בסופו של דבר סלע החליט לרדת מהעניין עוד לפני פרק הניסיון.

טוקר: "ואז קובי אמר לי, אולי נעשה את זה שנינו? אמרתי לו: הלוואי, אבל הם רוצים את הרב". באופן לא מאוד מפתיע, אנשי הרדיו הגיעו למסקנתם של סלע וטוקר, ולא חלף זמן רב עד שהשניים קיבלו הצעה לשדר יחדיו.

סלע: "הם התקשרו ושאלו בזהירות: מה הייתם אומרים אם היינו מבקשים משניכם לעשות יחד את התכנית? אנחנו, בשלב הזה, כבר ישבנו בינינו, הכנו תכנית מסודרת והכל. אמרנו כן ויצאנו לדרך".

אני המצאתי אותו

הזוגיות של טוקר וסלע הולכת שנים אחורה. "אני המצאתי אותו" אומר סלע וטוקר, במקום להתקומם, מהנהן "אני פיתוח שלו". מערכת היחסים בין השניים, שההבדל הגילי ביניהם עומד על סך של 6 שנים, נראית חזקה. כזאת הנשענת על ניסיון ומתן מרחב מחיה אחד לאגו של השני. באחד מראיונות העבר אמר סלע על טוקר כי הוא "היחיד שלא יתקע לי מיקרופון בגב".

השניים עשו בעבר את 'סידיש' - תכנית אקטואליה של שעה שהורכבה מכתבות וראיונות, הופצה בתקליטורים לצפייה במחשב והיוותה 'שעת טלוויזיה' חודשית למגזר החרדי. אבל למרות החברות הטובה, רבת השנים, לא היה קל לשניים להגיש תכנית משותפת בשידור חי.

טוקר: "ידענו שנזרום, אבל בהתחלה זה באמת היה לא קל. הוא שאל אותי למה אתה עושה לי ככה, ואני שאלתי למה אתה לא צוחק אחרי האייטם ההוא. "אני זוכר", הוא מזכיר לסלע שלא מפסיק לתקתק על הלפ-טופ לקראת השידור הקרב והולך, "שפעם שלחת לי מייל כועס".

סלע: "טוקר הוא ילד מגודל".

טוקר: "כן, אני בעייתי".

סלע: "אבל כשאני מסתכל עליו אני אומר שאם הייתי חוזר לגיל שלו אולי גם אני הייתי עושה את השטויות שלו". סלע, בן 40 ושלושה שבועות בדיוק, חש מעט כפוף ממשא השנים. במהלך השיחה יזכיר כמה פעמים את גילו המתקדם. הקוראים מוזמנים לשלוח הודעות תמיכה.



טוקר: "לכל אחד מאיתנו יש אגו. כל השנים שידרנו לבד, ולמרות שאנחנו כמו אחים קשה נפשית לשדר ביחד. אני לחוץ בשידור. הוא, מצידו, יכול להסתכל בביפר, לכתוב על המחשב, גם להיות טכנאי וגם לחשוב על השאלה הבאה. הוא מקצוען על. מצד שני, הוא כאן מ-8 בבוקר, יושב וכותב את התכנית, ואני כל שבוע מגיע ברגע האחרון, וזה הורס אותו. השערות הלבנות שיש לקובי - זה ממני".

סלע: "חד משמעית נכון".

קובי סלע, בהתאם לשיטת ערוץ 7 הנהוגה במקומות רבים בעולם המערבי, הוא גם הטכנאי של התכנית. עבורו זה יופי: "כשאני רוצה להכניס שיר בטיימינג המדויק, במאית השנייה שהוא צריך להיכנס לפי הראיון שאני עורך באותו רגע, אני עושה את זה לבד. אף טכנאי לא יכול להגיע לכזו רמת דיוק, כי הוא לא יכול לרדת בדיוק לסוף דעתי". טוקר נאלץ לבלוע את הצפרדע הזאת. "אני חושב שאני יכול להיות יותר טוב בשידור הזה, כי אני יושב כשדרן רגיל והוא גם הטכנאי. אבל אני מכבד אותו מאוד על זה".

בתום הפרק הניסיוני החליטו אנשי התחנה לרוץ עם התכנית קדימה. ומאז, כאמור, הם השלימו שנה באוויר. משדרים ראיונות, שירים חסידיים ויהודיים, פינת קאבר לשיר ידוע, 'חדשות הפרשה' (הפינה היחידה המוקלטת מראש, כי סלע "כל כך מתרגש, וחושש שיחשבו שבתורה שלנו יש גמגומים"), חידון בשידור חי, ופינת ההלכה עם הרב אברהם יוסף, רבה של העיר חולון, שאפילו הוא נכנס לקצב של התכנית ומשיב למראיינים בנימה מבודחת כשהוא מועלה לאוויר.

מה השעה? בעוד כמה דקות יחל השידור, ושני השדרנים ייאלצו לשדר בחי עם מחליפת מפיקה שאיננה חשה בטוב, שתי עיתונאיות ושני צלמים שמביימים אותם לתמונות תוך כדי, וגם ויכוח שפורץ במהלך התכנית על שיר שטוקר רוצה להשמיע, אבל סלע לא הביא את הדיסק.

לקראת סוף השעה, בזמן שבו אמורים לעלות לאוויר מאזין חילוני ומאזין דתי ולענות על שאלות מההווי התרבותי של המגזר שכנגד, השדרנים רואים שבידם רק מאזינים דתיים (שימו לב, רדיו תל אביב...). הם סולחים למפיקה ובולעים את הצפרדע, ועם כל זה מצליחים להביא את הנוכחים בחדר לדמעות מרוב צחוק. תרמה לעניין גם המאזינה, שבכלל רצתה להפסיד כי חשקה נפשה בפרס התנחומים של משקפי שמש במקום בפרס הראשון - פלטת שבת. להלן ציטוט חלקי, מייד אחרי שהמאזינה לא ידעה מי גדול ממי במשפחת ג'קסון:

סלע: "איך קוראים לאדם ששומר בפתח הדיסקוטק?"

המאזינה: "אה, אני יודעת! סלקטור".

סלע: "תקשיבי לתשובות: בר-מן, דור-מן או זל-מן".

טוקר מתפקע מצחוק.

סלע: "זל-מן זה כאילו זכרונו לברכה".

טוקר: "אתה מסבך אותנו עם הבר מן והזל מן, עוד שניה..".

סלע: "ישרפו לנו את האוטו".

המאזינה: "נו, לא יודעת. האפשרות השלישית?".

טוקר: אתה רואה? היא רוצה את המשקפיים".

סלע: "התשובה היא דור-מן".

טוקר בשאלה האחרונה: "מה זה שבתרבות? אירוע שבו מתכנסים האנשים אחת לכמה שבועות ושותקים".

סלע: "תענית דיבור כזאת"

טוקר: "תכנית מיוחדת מול קהל, או שבת המתקיימת בקיבוצים פעמיים בשנה ובה חברי הקיבוץ מכינים הצגות וקטעים משעשעים".

המאזינה לא ממש שומעת את השאלה, אבל בוחרת במקרה בתשובה 2. השדרנים מכריזים כי היא זכתה בפלטה, אך היא בכלל רוצה דיסקים. לבסוף מתפשרים על המשקפיים.



געגועים לערוץ 7

המפגש הראשון של קובי סלע עם הרדיו היה בגיל 9, ככתב זעיר ברשת א'. אחר כך הוא עבד בגלי צה"ל ומשם המשיך לערוץ 7, שם הוא נמצא כבר שנים ארוכות. סלע היה זה שהביא את טוקר לערוץ 7, ולרדיו בכלל, ובכך הגשים לו חלום ילדות.

טוקר: "אני חולה רדיו מגיל 0. הייתי לדעתי הילד הדתי היחיד בעולם שהסתובב מגיל 3-4 עם מזלגות בבית ומשחק אותה שאני מגיש תחזיות מזג האוויר. זה ג'וק בראש".

סלע: "הייתי אחד השדרנים הראשונים עם כיפה שחורה שיצאו עם תכניות בערוץ 7. מידי פעם כשהייתי מגיע להורים שלי לשבת ועולה להתפלל בבית כנסת הגר"א בבית וגן, איפה שכל הג'מעה קדישא נמצאים, היה ניגש אלי טוקר ושואל 'למה אתה לא מכניס אותי לרדיו?' התאים לי לעזור לו, אבל לא ידעתי איך".

בשנת תשנ"ז נפתח לשידור רדיו 'קול חי', וכאן נקרתה ההזדמנות של טוקר. "קובי בא אלי ואמר שערוץ 7 צריך להתחיל לשדר 24 שעות ביממה, בגלל התחרות. הוא נתן לי לבחור את רביעי או מוצ"ש, ובחרתי מוצ"ש כי זה הזמן שבו כולם ערים אחרי שהם ישנו בשבת. זו היתה הסיעתא דשמיא הכי גדולה שלי, שקיבלתי הזדמנות מהערוץ ושבחרתי את מוצ"ש. עד אז לחרדים לא היתה פינה משלהם בערוץ, ופתאום מגיע מישהו עם השפה שלהם ומביא להם אומנים שעד כה הם רק שמעו עליהם. הבאתי את מרדכי בן דוד ואומנים נוספים שהכרתי מעמותת 'זיכרון מנחם', שהייתי בין המקימים והמתנדבים שלה. תוך שניות התכנית 'מוצ"ש חסידי' הפכה למושג. היום, בזכות השלוש-ארבע שעות ההן, אין תחנה ישראלית שלא משדרת יהדות במוצ"ש".

סלע: "זה אז. היום, בזכות התכנית שלנו, אין תחנה שלא משדרת יהדות ביום שישי", אומר וצוחק. אחרי שנתיים בערוץ 7 עבר טוקר בעצמו ל'קול חי' - "ועד היום קובי כועס עלי בגלל זה".

סלע מכחיש: "החלמנו, החלמנו".

טוקר: "קובי לקח את זה מאוד אישית וגם החבר'ה מערוץ 7, ומבחינתם בצדק. כי הגעתי אפס, הפכתי להיות כוכב ענק ואני עובר למתחרים הכי גדולים שלהם".

סלע: "אם אתה רוצה שנפתח את זה טוקר, הבעיה שלי לא היתה שעזבת, אלא זה שהתראיינת אז למעריב ולכלכת עליי ועל הערוץ".

טוקר: "מה?! בחיים לא דיברתי..."

סלע: "אתה רוצה שנלך מכות עכשיו?"

טוקר: "לא נכון, ערוץ 7 כעסו שעזבתי. הריאיון היה שנה אחר כך", טוקר מסביר כי הוא הרגיש שבערוץ 7 אין לו לאן להתפתח והתשלום היה סמלי, וב'קול חי' היו שעות שידור וגם משכורת.

"את שואלת אם אני מתחרט? אז לא, כי הצלחתי שם. המשבר ההוא נגמר ואני נמצא במערכת יחסים טובים עם אנשי הערוץ, ואני אומר לך שאני מת לחזור, כי זה הבית וזה המקום שגידל אותי ואני חייב להם הכל. אלה אנשים עם אידיאל אמיתי. אהבתי את האמת שהייתה שם".

סלע, לעומת זאת, מעולם לא עזב את הערוץ והוא משדר בו גם היום, לאינטרנט.

אתה יכול להסביר את הנאמנות הבלתי מצויה הזאת?

"הם אנשים שחלק גדול מחיי הבוגרים עבדתי איתם. הם האמינו בי למרות שהייתי שם סוג של משהו לא משתלב: כיפה שחורה, דוס. קנה אותי השילוב של רדיו אידיאולוגי לעומת כל רדיו אחר, עסקי. אני איתם גם אידיאולוגית וגם תכנית. לפעמים אני יותר קיצוני מהם בדעות שלי, אבל אני מתחבר אליהם יותר מכל דבר אחר".

היום משדר טוקר במוצאי שבתות ברדיו ירושלים, אבל שידורי הרדיו שלו הם בגדר תחביב. מבחינתו העיקר הם עסקים שהוא עושה על בסיס קשרים רבים שטווה בשנות הרדיו הרבות שלו. טוקר פוטר מרדיו קול חי לפני שלוש שנים וחצי, בקול רעש גדול. פיטוריו עוררו הדים רבים, גררו ביטול עסקאות של מפרסמים וכאמור בעטו אותו לעולם העסקים. "הייתי פראייר אדיר. כולם אמרו לי שהרדיו הוא פלטפורמה ולא הבנתי את זה, עד שפיטרו אותי מ'קול חי' ואז התחלתי לנצל את הקשרים האלה".

סלע, בין שלל עיסוקיו, מחזיק היום משרד יחסי ציבור גדול, שמיחצן חברות מוסיקה ואומנים חסידיים רבים בארץ ובעולם, רשת אופנה, את תנועת הנוער 'אריאל', בתי ספר לעיצוב ופרסום ועוד. לאחרונה השתתף בכתיבת המכרז הזוכה לתחנה האזורית רדיו"ש.



תתכונן סלע, שאלה רצינית: איך אתה משדר מוסיקה חסידית אם אתה מיחצן מוסיקה?

טוקר קופץ: "אני חייב להעיד שהוא בחיים לא ביקש שנשדר משהו שהוא מיחצן ולא ביקש לא לשדר משהו שהוא לא מיחצן".

סלע: "יש שדרנים שמקדמים אנשים שהם מייחצנים. אני לא חושב שקיפחנו מישהו בגלל שהוא לקוח שלי. אנחנו לא נשמיע אנשים שטוקר לא אוהב. זה הקריטריון היחיד".

ובכל זאת, אנחנו נוהגים לראות את שני המקצועות - יחצ"נות ועיתונאות כשני צדדים שונים של המתרס.

סלע: "אני לא בטוח שזו הגדרה מדויקת. במצעד החסידי הדירוגים שקופים, את ביקורת המוסיקה בעיתון 'בשבע' הפסקתי לכתוב כי אני לא יכול לבקר אנשים שנותנים לי פרנסה, אבל להשמיע אותם, לקדם אותם, למה לא? זו פשוט עוד פלטפורמה, ואם היא קיימת, למה לא להשתמש בה? יש מספיק מנגנונים פה ברדיו תל אביב ובמקומות נוספים שידאגו להשגיח שאני לא נסחף".

לשדר לתל-אביבים

עכשיו דוגרי: לא יותר כיף לשדר בתחנה תלאביבית כזאת, שבה אפשר לשדר מה שרוצים, מאשר בתחנות דתיות שמפוקחות באופן הדוק?

טוקר: "רדיו תל אביב וגלי צה"ל הם חלום מבחינה מקצועית. זו החממה שכל הטל ברמנים והמירב מיכאלים עברו בה, זו התל אביביות בעוצמתה, ואנחנו מראים שיש גם אנשים כמונו שיודעים לדבר. אבל מעבר לכל זה, אם היו אומרים לי יש לך תחנה אחת לבחור, אני בוחר את ערוץ 7".

למה?

"כי זה הקהל הטבעי שלי, אני מתאים לשם יותר, אני זורם איתם יותר, אני לא חושש שמא עשיתי כך, ופה אמרתי אחרת ויתפסו אותי במילה. חוץ מזה אנחנו אנשים יראי שמים ואנחנו לא רוצים לדבר לשון הרע ועניינים לא צנועים. אני, אישית, מרגיש טוב יותר להשמיע את מרדכי בן דוד מאשר את סלין דיון".

אבל גם ברדיו דתי יש מגבלות.

"בקול חי, בתקופה לפני שפוטרתי, היו לי הרבה מגבלות, כי זו היתה תקופה שבה הם הפכו להיות רדיו התרמה".

סלע קופץ: "אחמד בן שרה שיק". השניים צוחקים וטוקר ממשיך: "אבל לרוב לא העירו לי בכלל".

סלע, מה אתה היית בוחר?

טוקר משביע את שותפו: "תהיה דוגרי".

סלע: "אני אגיד לך מה ההבדל ביני לבין טוקר. אל"ף אני באמת הרבה יותר זקן ממנו, גם מבחינה מנטאלית וגם מבחינת דברים שהספקתי. אני כבר לא מתרגש ממה הוא מתרגש. אם יתנו לי לבחור תחנה אחת, יש לי מה לעשות עם הקהל התל אביבי. זה רומנטי קצת, זה קלישאי קצת, אבל אני מרגיש פה שליחות. כשאני חוזר מפה אנשים אומרים לי שהם יודעים יותר על פרשת השבוע וזה חשוב. גם אני יודע יותר פרשת שבוע מאז שאני משדר את התכנית", הוא שוב צוחק.

טוקר מוחה: "הפכת אותי לאחד שלא איכפת לו מהשליחות. אבל גם בתכניות קודמות שעשיתי לקחתי מצוות ועשיתי מהן תחרות, וגם כאן, אני אף פעם לא יעלה אייטם שאין לו ערך מוסף ערכי".

סלע: "ותדעי שאף אחד לא מכתיב לנו פה כלום. בהתחלה ביקשו מאיתנו לבחור זמרים מהמאגר שהציבור מכיר ולא שמנו על זה. באיזה שהוא שלב ראינו שאנחנו רוצים בכל זאת לשמור על אינטראקציה, אז לא השמענו ליפא שמעלצר. אבל היום כן. הנה, היום נשמיע את יידל ורדיגר".

סלע וטוקר מספרים שהם מקבלים תגובות רבות על תוכניותיהם - "עשרות מיילים ומסרונים בשבוע".

סלע: "לפעמים אנחנו מזכירים לאנשים משהו מהבית אפילו בלי כוונה. טוקר הביא איזה חידוש של שלום עליכם שאני באופן אישי לא חושב שהייתי מסוגל לנגן אותו אלא אם היו מצמידים לי אקדח לרקה, אבל הוא אמר לי 'תשמע, זה משהו מסורתי'. אני עושה כמעט כל מה שהוא אומר לי"

טוקר חותך: "כ....ן".

סלע: "אחרת הוא יורד עלי בשידור. לשיר ההוא קיבלנו תגובות שלא ייאמנו. קרובי משפחה של אבי מבת ים אמרו לו תשמע, הבן שלך החזיר לנו את הבית של ההורים ואת הבית של הסבא".

טוקר ממחיש שיש גם תגובות אחרות: "השמעתי איזה שיר קאבר וקיבלתי sms נזעם ממאזין ששאל איך אתה לא מתבייש להשמיע את שלמה ארצי. שלחתי לו sms בחזרה 'אתה במקום לא נכון על הסקאלה'. התכנית הזאת מיועדת לאנשים, למיינסטרים. לא שהחילוני יגיד 'הדוסים האלה כבשו לנו את תל אביב', ושהדתי לא יגיד 'אני לא רוצה שהאייטמים האלה ייכנסו אלי הביתה'".

הבראנז'ה מפרגנת

באינטראקציה של זוג השדרנים עם אנשי התחנה האחרים החלוקה די ברורה. סלע הולך להשקות ולהרמות כוסית, טוקר לא. הנעדר מסביר: "קובי הוא יחצ"ן בנשמתו, בזה הוא אלוף. לי אין מושג בכלל איך מגיעים לרדיו. את השי לחג הוא הביא לי אחרי חודש".

אבל יש גם מערכת יחסים יומיומית על בסיס של מפגש עם קולגות, שבה השניים שותפים. סלע וטוקר מגדירים את מערכת היחסים הזאת כחמה ומפרגנת, למרות היות הקולגות סלבים, חלקם סלבים כבדים. סלע: "בהתחלה חשבנו שהם נחמדים אלינו בגלל הכיפה ומשום שהם לא מכירים אותנו. אבל אז התחילו להגיע הפרגונים".

טוקר: "יואב קוטנר מגיע כל יום שישי ואומר: 'שמעתי אתכם בדרך, לא ידעתי שהיום ערב צום כך וכך'. זה שקוטנר, מלך המוסיקה והרדיו בא ואומר בכיף 'חברה', אתם טובים', והוא יודע מה התאריך היום, זה חשוב לדעתי. קראי לי רגשן".

השעון האלקטרוני באולפן מורה על 13:55. התכנית או-טו-טו מסתיימת. טוקר מזכיר לסלע בשידור שבשבוע הבא הם מציינים שנה לצאתה של התכנית לדרך. "יוואו, אולי ניפרד אחרי שנה וזהו?" "אפשר", עונה לו סלע. "טוב, ביי", משיב לו טוקר.
made with by DOS MUSIC