המנגנים בתיבת הניגונים ועוד סבב ביקורות מחמיאות

יאיר פלד בראיון עם חברי תזמורת "המנגנים" מוישי רוט ושלום וגשל ובונוס קליפ אקוסטי ללהיט "מלאכי רחמים" יחד עם הגיטריסט נחמן דרייער [באלבום מבצע מרדכי בן-דוד] ב"תיבת הניגונים" באתר "ערוץ 7".

לצפייה בראיון מתוך תיבת הניגונים.

לצפייה בקליפ ללהיט "לבדו"

אמציה האיתן בביקורת מתוך עיתון "בשבע" פרשת חיי שרה.
אינפ': 'הוא לבדו' – המנגנים, מעבד מוסיקלי: מוישי רוט, הפקה: שלום וגשל, הפצה: הינדיק הפקות.

בסעודת השבת התארח אצלנו שכן עם משפחתו, וחוץ מדברי התורה ששמעתי, למדתי דבר חשוב על העולם הרחב – לא כולם אוהבים סלט. לאורך כל המנה הראשונה, כשאנחנו התענגנו על מבחר הסלטים, הוא פשוט נשאר רעב. עגבנייה לבד זה בסדר, וגם חסה יכולה לבוא בחשבון, כשהיא ב'בודדת'. אפילו גרעיני דלעת מתקבלים בברכה. הבעיה היא בערבוב. חסידי המנה העיקרית לא מוכנים לקבל את ההרכבה הזו כתופעה לגיטימית.

אין צורך לבדוק שוב את הכותרת, אתם לא במדור האוכל, אלא במוסיקה. הקשר בין האוכל למוסיקה הוא עתיק יומין. שהרי אין כמו מוסיקה טובה יחד עם ארוחה מצוינת, ויעידו על כך זמירות השבת, שנוצרו רק כדי ללוות את הסעודה, ביום שבו הסטריאו שובת ממלאכתו. ואכן, אותה חלוקה: בין אוהבי הסלט לאחרים, נמצאת גם בתחום המוסיקה. עד לשנים האחרונות התרגלנו שלכל דיסק (ולפני כן, לכל תקליט) יש אופי מסוים, רצף מוסיקלי וסגנון הומוגני. השנים האחרונות הביאו עלינו אוספים ורצפים, שלעיתים קשה למצוא בהם את הקשר בין הרצועות השונות. אחד מחלוצי התופעה הוא מונה רוזנבלום בסדרה 'מונה', ואחריו הגיעו רבים וטובים. גם בקרב הדיסקים של להקות החתונה למיניהן ניתן למצוא מין סלט של מוסיקה מכל המינים והסוגים, כשהמכנה המשותף היחיד הוא התזמורת שמבצעת את כל אותם ניגונים. חסידי וישראלי, קצבי ושקט, אשכנזי ומזרחי, הכל נכנס לאותו סלט מוסיקלי.שלא תבינו לא נכון, סלט יכול להיות מוצלח. אשתי למשל, מוכנה להסתפק בסלטים בלבד, אני לעומתה, בארוחה מעדיף את המנה העיקרית, אבל במוסיקה מקבל בכיף את האוספים המגוונים, בתנאי שהם עשויים בצורה מקצועית והרמונית. זה המקום לעבור לאחד מאותם הרכבים שהעבירו לי בכיף את השבוע האחרון, 'הוא לבדו'. שלום וגשל אחראי להפקה של הדיסק, השני שיוצא מתחת ידיהם של תזמורת 'המנגנים'. בווידאו-קליפ שנמצא בדיסק, לצד השירים, הוא מספר על הקמת התזמורת, כשהמטרה היא להביא לציבור "משהו אחר, ושיהיה הכי מקצועי שאפשר". בינינו, אני מוכן לגלות לו שיש היום, ב"ה, הרבה הרכבים חסידיים מקצועיים ומלוטשים, אבל אני גם מוכן לחתום על ההגדרה של 'המנגנים' כתזמורת מקצועית, שנשמעת היטב לאורך כל הדיסק, ובכל אחד מהסגנונות. מוישי רוט, המעבד והסולן של התזמורת, מארח בדיסק קבוצה מכובדת של זמרים מהשורה הראשונה, החל ממרדכי בן דוד, דוד גבאי, אהרון רזאל, מנדי ג'רופי, ועד לזמר הצעיר – מידד טסה, ועוד רבים שלא הזכרתי. האלבום מחדש ניגונים ישנים מבית אבא, יחד עם להיטים עכשוויים, וגם שירים חדשים. התרגשתי מהביצוע המחודש של 'בורא עולם בקניין', הזכור לי מתקופת הילדות, נהניתי מ'אנא עבדא' בביצוע משולב של רזאל ואחרים, וחגגתי ב'שלום עליכם', זה הקצבי, הזכור לטוב מהביצוע של אברהם פריד.מחרוזת שתיהפך, לענ"ד, לחלק מהתפריט בסיבובי הריקודים של חגיגות הבר מצווה, כוללת את ידיים לשמים, ישמח חתני, ואפילו - שמחה גדולה הלילה. כל אלה בקצב מזרחי משגע, ובביצוע חביב של מידד טסה.

'לבדו' בלחנו של נח פלאי, מוצלח מאוד, גם בביצוע של דוד גבאי, בדיסק עצמו, וגם בביצועו של מוישי רוט, בקליפ המצורף. אבל השיא, לטעמי, הוא השיר 'מלאכי רחמים', בביצוע של מרדכי בן דוד. שיר תפילה מרגש שמצליח לחדור לנשמה.

העיבודים של רוט מקוריים ואפילו קצת משתוללים. מדי פעם הוא זורק לנו ציטוט נחמד מתוך שיר ישן, נעימה מפורסמת, ואפילו מקטעים קלאסיים או לועזיים. ציטוטים שבהחלט מאתגרים את המאזין, ונותנים עומק מוסיקלי לביצועים.

בקיצור, מדובר בסלט מוסיקלי, במובן הטעים של המילה. רצף מלוטש של זמרים ונגנים מקצועיים – חגיגה לכל אלה שלא מוכנים להסתפק רק במנה העיקרית.