א גרויסע מציאה? | ראש בראש

נתנאל לייפר - 'דוס מיוזיק'.

אז תלוי מאיזה אספקט... למי שעדיין לא יצא לשמוע... אז בהחלט מדובר פה באחד מהאלבומים המושקעים והמאתגרים מוסיקלית ששמעתי בזמן האחרון.

מדובר באלבום עם הרבה סגנונות מוסיקליים כגון ראפ, הי-פופ, מאטל, בלקני, ראגיי וכו'

כל רצועה יש בה אתגר בפני עצמו, גם אם אתם לא מתחברים במיוחד להי-פופ יש משהו שונה מאד בהי-פופ של א גרויסע מציאה הוא מלודי יותר ורך יותר.

העיבודים מקצועיים במיוחד ויש בהם שילוב מעניין מאד של אלקטרוניקה כינור וריטאוזי ואקוסטיות כמו"כ העיבודים הקוליים נעימים וממלאים את האוזן.

כדאי להאזין במיוחד ל"סור מרע" לפתיח הוירטאוזי של הגיטרה האקוסטית, ל"רצוא ושוב" ו"לל"ב נתיבות חכמה" עם דניאל זמיר והסקספון, הרוקיסטים הכבדים מוזמנים ישר ל"מתן תורה" במטאל...וב...דיסקו.

ועכשיו אני אעבור לנקודה הכואבת של האלבום... המילים...אין הנחות כל שיר אמור ללמד אותך משהו או להטיף על משהו אחר.. לי אישית אין בעיה עם המסקנות של השירים אך אני חושב שמילים מהסוג הזה לא יחדרו למיינסטרים חילוני בשום פנים ואופן וחבל ... הפוטנציאל של כישרונות ואיכות מוסיקלית כזאת יכול היה להגיע רחוק הרבה יותר במידה והמסרים היו רכים יותר ונסתרים יותר. אינני חושב שיש משהו שיחזור בתשובה עקב האזנה לשיר שמודיע לו כי אין לו ברירה הוא חייב לחזור בתשובה כי הוא היה בהר סיני...

מקווה שנראה עוד דברים מההרכב הזה שבהחלט יש לו מה לומר ולתרום למוסיקה היהודית

שש תווים מתוך שבע בסולם נתנאל