עמיר בניון 'התנערי' לזכרם של משפחת פוגל

'זוהר מלאכי' | דוס מיוזיק.

השיר "התנערי" נכתב ומוקדש לתמר פוגל בת ה-12 ששרדה את הפיגוע באיתמר. הפזמון לקוח מתוך דברי ההספד שנאמרו בהלוויה מפי דודה יוחאי, ומבוסס על תפילת ליל שבת.

"התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך". לקראת יום השלושים לרצח, פנתה מקהלת "פרחי יואב" לזמר עמיר בניון, שהלחין את השיר למילותיו של משה קלוּגהפט לביצוע בטקס הזיכרון.

התנערי מילים: משה קלוגהפט / לחן: עמיר בניון
את עייפה
אלפיים סיבות לבכות
את עצובה
אין שנת בצורת מדמעות
את מיואשת
כשאת מנסה רק לדבר
את משתתקת
כשאין לך אח,כשאין חבר..

התנערי מעפר קומי
לבשי בגדי תפארתך
אני גרגר החול
איתך עברתי את כל נדודייך
התנערי וחיי בדמייך

את עייפה
וחיבת להישאר לשמור
את עצובה
לא רצית להיות בכלל גיבור
לא מוותרת
גם כשאין בית אליו לחזור
את מתעקשת
ותפילה זועקת לוחשת

התנערי מעפר קומי
לבשי בגדי תפארתך
אני גרגר החול
איתך עברתי את כל נדודייך
התנערי וחיי בדמייך

יהודה כ"ץ – "ויהי בחצי הלילה"

מערכת 'דוס מיוזיק'.

בתום הופעת בכורה בלתי נשכחת שהותירה רשמים עזים בקרב הקהל, ולאחר שהושק האלבום 'בלעדיך לא אבוא' לחנויות, משחרר יהודה כ"ץ סינגל נוסף ורלוונטי לערב פסח - "ויהי בחצי הלילה".

הסינגל "ויהיה בחצי הלילה" כמו האלבום כולו, הוא תוצר שת"פ מרתק בין אנשים עם רקעים מוסיקליים ואנושיים שונים. רואי לוי ויהודה כ"ץ כתבו את המילים, הלחן של משה שור. כ"ץ גם חבר לגלעד ויטל (שוטי הנבואה, לשעבר) ויחד יצרו רצועה דינאמית ומרגשת, מלווה בכינורות ובכלי הקשה, כיאה לסיפור הנס הגדול.

השיר מצליח להעביר את סיפור יציאת מצריים בדרך מוחשית כל כך, 'כמעט בתלת מימד'. המילים, הלחן והעיבוד הקצבי ממחישים אולי, את המהירות והחיפזון שאפפו את עם ישראל באמצע הלילה, 'בחצי הלילה', כשקיבלו את הפקודה לארוז את המיטלטלים ולעלות מארץ השעבוד והטומאה.

"בחצי הלילה ניתן האות, ידענו שעכשיו חצות, הגיעה השעה לצאת, הגיע רגע האמת. מבט אחד אל המזוזה, הנה כולנו בתזוזה, יוצאים מבין המצרים, בחצי הלילה..."

היצירה מתארת את הקשיים הפיזיים והרוחניים שעוברים בני ישראל ואת המסע הארוך במדבר. אבל, גם את הניסים הגדולים שהופכים את העם לראויים לקבלת התורה, להיבחר לעם סגולה.

יהודה כ"ץ, תלמיד קרוב וחבר של ר' שלמה קרליבך, זכה לבלות כ'רבע מאה' בלצפות ברבו פותח לבבות דרך מוסיקה, סיפור וקשר אישי. כ"ץ, ממשיך דרכו, בורך בהזדמנות לרגש נפשות רבות באמצעות גישה נדירה למוסיקה ורוחניות יהודית. כך הצליח לחבר ולהתחבר ליהודים רבים ברחבי הגלובוס.

פרסום ראשון: חג האביב בעיר האבות

מערכת 'דוס מיוזיק'.

כבכול שנה גם השנה 2011 תתקיים עלייה המונית ותפילת חג במערת המכפלה ובנסוף יתקיים מופע אומנתי עם מיטב זמרי המגזר כשבינהם: חיים ישראל ולהקתו, נתנאל ישראל ותזמורת הישראלים, אודי דוידי בלהיטים מכל האלבומים, מנדי ג'רופי, דני אבידני ותזמורתו, ילד הפלא יונתן שיינפלד, אביחי פז גרינוולד מארח את יהודה סעדו.

בקטע הילדותי טוביה מערוץ מאיר במופע 'טוביה ומקסימוס עושה ניסימוס'.

האירועים יתקיימו ביום חמישי י"ז ניסן 21/04 הכניסה חופשית, כל הפרטים במודעה שלפניכם.

אבי גסנר שר - 'ע"ב שמות'

מערכת 'דוס מיוזיק'.

ה"סיפור" שלנו מתחיל לפני כ- 3,400 שנה. בני ישראל עומדים על שפת ים סוף. מאחוריהם צבא מצרים ולפניהם הים, ללא ספק מדובר בעת צרה. בני ישראל זועקים לבורא בבקשה לנס, ואז, 'בניגוד לכל הגיון', הבורא עונה למשה: “מה תצעק אליי? דבר אל בני ישראל – וייסעו!" מדוע אתה פונה אלי לעזרה? שואל הבורא, אמור לבני ישראל שיעברו את הים, ביכולתם לעשות זאת! ((yes, they can!!.

יט וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקים, הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ, מֵאַחֲרֵיהֶם; וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן, מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד, מֵאַחֲרֵיהֶם. כ וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם, וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ, וַיָּאֶר אֶת-הַלָּיְלָה; וְלֹא-קָרַב זֶה אֶל-זֶה, כָּל-הַלָּיְלָה. כא וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה; וַיִּבָּקְעוּ, הַמָּיִם.

רש"י במסכת סוכה מסביר את אופן יצירת 72 הצירופים, בני שלוש אותיות כל אחד, המוצפנים בתוך שלושת הפסוקים הנ"ל והידועים בכינויים ע"ב שמות. ע"ב השמות מוזכרים במקומות רבים בתנ"ך, בספר ה"זוהר" הקדוש, בכתבי האר"י ז"ל, בסידורי התפילה, בפי חכמים ומקובלים רבים ועוד. עפ"י חכמי הקבלה, שלושת הפסוקים הנ"ל צופנים בתוכם כוח ועוצמה כה רבים, כך שהיודע להתחבר אליהם ולהסתייע בהם בתבונה יכול לשנות עולמות / מציאויות. בדיוק כפי שמשה הסתייע בהם על מנת לחולל נס.

לא לחינם ביקש גסנר ממשה לאופר שילחין עבורו את יצירת ע"ב שמות: "לכל אחד מאתנו, (מי שרוצה בכך, כמובן) הכוח לשנות ולעשות", מסביר אבי גסנר. "כל שצריך זה להאמין, לדעת להתחבר לכח המניע הצפון ב- ע"ב שמות ו... לעשות / להוציא אל הפועל, בכלל ובמיוחד עכשיו, ערב ר' חודש ניסן וחג הפסח הבעל"ט". שיאו של חודש ניסן חל בערב חג הפסח, בליל הסדר, בו אנו עושים סדר בחיינו, משתחררים מ"עבדויות" גשמיות ורוחניות, יוצאים מן המֵצַרִים, בונים באופן מסודר את כל המבנה הרוחני של חיינו, מניחים בסיס לתיקון כל הפגמים שבנו, להבטחת בריאות, הצלחה וכל הטוב שבחיים, לכל השנה הקרובה.

אמן.

לחן: משה לאופר

עיבוד: ברק בן צור

ביצוע מרגש: אבי גסנר

רואי לוי מציג גרוב חדש 'פיטום הקטורת'

זוהר מלאכי | 'דוס מיוזיק'.

רואי לוי מגיש לכם שיר "גרובי" לטקסט "פיטום הקטורת" הלקוח מתוך סידור התפילה. [שמות ל'- לד, שמות ל-ח', כריתות ן' עמ' א) השיר הזה הוא חלק מפרויקט של רואי לוי שכולו מוקדש לתפילות מתוך הסידור הנאמרות בגרוב .

יכול להיות שכבר שמעתם את המילים או אפילו אמרתם אותן בעצמכם. אז הנה הוא לפניכם:

אתה הוא ה' אלוקינו,

שהקטירו אבותינו,

לפניך את קטורת הסמים,

בזמן שבית המקדש קיים,

כאשר ציווית אותם על ידי משה נביאך

ככתוב בתורתך

ככתוב בתורתך

"ויאמר ה' אל משה:

קח לך סמים נטף ושחלת וחלבונה

סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה

ועשית אותה קטורת רוקח

מעשה רוקח ממולח טהור קודש

ושחקת ממנה הדק

ונתת ממנה לפני העדות

באהל מועד אשר אוועד לך שמה

קודש קודשים תהיה לכם"

ונאמר:

"והקטיר עליו אהרון קטורת סמים בבוקר בבוקר

בהטיבו את הנרות יקטירנה

ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה

קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם"

תניא רבי נתן אומר כשהוא שוחק

אומר הדק היטב היטב הדק

מפני שהקול יפה לבשמים

וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים

כימי עולם וכשנים קדמוניות

מילים: מתוך הסידור (שמות ל'- לד, שמות ל-ח', כריתות ן' עמ' א)

לחן: רואי לוי

שירה: רואי לוי

גיטרות: רואי לוי

קלידים: ישראל כסיף

חצוצרה: ספי

הפקה מוסיקלית:ישראל כסיף ורואי לוי

הוקלט באולפני קלמנטינה - פרדס חנה

מיקס: אייל עוז

צילום קליפ: עופר שכטמן

בימוי קליפ: עופר שכטמן ורואי לוי

עריכת קליפ: גדעון מוסיקנסקי