א'יצה מאיר הלפגוט וישראל רנד מגיעים לבת ים
למי שלא יודע השותפות בארגון האירוע לא נוצרה במקרה כי אם מי שעומד מאחורי חברת S.D.T ומאחורי המשרה הטריה בעיריית בת-ים הוא המפיק שלום טויטו שנכנס לתפקיד המכובד הזה לאחר שהוכיח את כוחו ומרצו בניהול מערכת הבחירות האחרונה שהתקיימה בעיר.
קונצרט זה הוא כחלק מפרויקט חדש של המחלקה ששמה לעצמה למטרה להחזיר את רצף המופעים הגדולים לישראל ובצוות מבטיחים לנו שזו רק ההתחלה..
אז רשמו לפניכם: יום ראשון כ"ח בשבט היכל התרבות בת-ים בשעה 20:00 גדולי החזנים: איצ'ה מאיר הלפגוט, ישראל רנד וילדי הפלא אורעד כץ ואוהד לוין שמאחוריהם צוות מנצח של 40 נגנים ומקהלה בת 50 איש.
לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים: S.D.T הפקות – 077-4009323 / 052-5117705
![]() |
אהרן רזאל חוגג עשור ל"הסנה בוער"
הדברים שבטוח לא ידעתם על אהרן רזאל
בגיל 3 החל ללמוד מוסיקה, בגיל 7 כבר החל ליצור מוסיקה, 7 הוא מספר הכלים הרשמי עליהם מנגן אהרן: פסנתר, גיטרה, חליליות, כינור, גיטרה בס, דרבוקה ועוד משהו, בגיל 15 פרץ לתודעת הציבור יחד עם "האחים רזאל" ומיד סומנו כ"ג'קסונים החדשים", בגיל 18 סיים אהרן תיכון עם תואר ראשון במוסיקה, בשירותו הצבאי נבחר כאחד משמונה למגמת מוזיקאי מצטיין. סיים תואר שני בקומפוזיציה בגיל 22 באותו הזמן נסע לצפת ("הודו של ישראל"- כדבריו) לשבוע ונתקע שם 3 שנים בהם הספיק לחזור בתשובה ולהוציא 2 אלבומים
"שיר ציון" הוא גם שם אלבומו הרביעי של אהרן, השיר "שיר ציון" נכתב באמצע הופעתו בפסטיבל "בומבמלה" , במהלך הופעה אחת קופץ אהרן בממוצע 72 פעמים, עד היום השתתף אהרן בכ- 800 הופעות, 18 פעמים הופיע אהרן עם אריאל זילבר במופע משותף, כמות הקהל הגדולה ביותר הייתה בכיכר רבין: כ-100,000 איש, כמות הצופים הגדולה ביותר הייתה במשדר המרכזי של יום העצמאות: כ- 800,000 צופים, אהרן הגיע ל- 100 הופעות בנסיעה באוטובוס, את רוב שיריו כותב אהרן במהלך נסיעה באוטובוס ובהליכה ברחוב, זכה פעמיים בתואר "זמר השנה"
אהרן רזאל - עשור ל"הסנה בוער" - מופע חגיגי בליווי שישה נגנים
05/02/09 בשעה 21:30, "הצוללת הצהובה", ירושלים, כרטיסים: 02-6794040
לפרטים: פרסומי ניסא- רחלי הייטנר 03-5325272, אריאל פלאי 052-5665599
![]() |
דוד ד'אור ושלמה בר: גלריה מרידינג 3
יקי אפשטיין YNET
למי שכבר איבד את עצמו בקצב הוצאת האלבומים היהודיים
של אמנים שהם לאו דווקא דתיים בהגדרה, אז נאמר שד'אור מסתובב כבר כמעט שנתיים ברחבי העולם עם ביצועים שהוא עושה למיטב התפילות והפיוטים שהביא איתו מבית אבא. לאחרונה החליט לקחת את הפרויקט כמה צעדים קדימה, וביחד עם פטריק סבג (אקס כשניקו תתחיל לדבר) רקחו אלבום עם כל שירי ההופעה. אם היו לד'אור ספקות לגבי המעבר בין האנרגיות של ההופעה לאנרגיות של הדיסק, ואיך הקהל יקבל את זה, אז אלבום הזהב שהוענק לו טמן בחובו גם את התשובה.
| צילום: עילי קמחי, עריכה: תמר אברהם |
הגילוי המחודש של עולם התפילות והפיוטים החל אצל ד'אור דווקא בנסיבות מצערות, כשר אביו נפטר ממחלה קשה והבן מצא את עצמו חוזר לבית הכנסת כדי לומר קדיש. או-אז החלה ההתאהבות המחודשת שלו בלחנים ושירים שליוו אותו בשלבים מוקדמים יותר של חייו.
על הבמה ברדינג 3, תל-אביב, אפשר היה לראות את החיבור ואת האהבה שיש לד'אור לחומרים האלו. מלווה בלהקה שלו, ד'אור עבר בין תפילה לתפילה והרושם שעלה מתנועות הגוף שלו, ומהדרך שבה ניסה להכניס את הקהל לאווירה, שהוא לא רק שר פה שירים אלא מביא איתו את כל המסע שהוא עבר עם הפרויקט הזה. לפי מדד מחיאות הכפיים נראה שבהתחלה הקהל התעניין יותר במנות שהגישו לו, אבל לאט לאט, בין "אבינו מלכנו" ל"גשר צר מאוד" וגם ל"שמור על העולם ילד" אפשר היה לראות את השולחנות מצטרפים.
שמחים על הבר
את שלמה בר קיבלו ד'אור והקהל בחום. בר, עם הכיפה הדרוזית המסורתית שלו ועם הדרבוקה, התיישב לצד ד'אור ונתן לידיים להתחיל לדבר מוזיקלית. "אצלנו בכפר טודרא מכניסים לבית הכנסת וכותבים על לוח של עץ בדבש מאל"ף ועד ת"ו", שרו בר וד'אור - אחד עם קול בס שנדמה שהניקוטין רק עושה לו טוב, והשני עם קול באמת שמיימי. השילוב הזה, שכבר הוכיח את עצמו בצד האותנטי שלו, קיבל עם הנגיעות התפילתיות משמעות נוספת.
לידי אני מזהה אדם מבוגר שהגיע עם אשתו (אני מקווה). האיש בחליפה, האישה עם מחשוף נדיב. על הצלחת, אם אני מזהה נכון, מנות שלא משאירות מקום לספק לגבי הכשרות שלהם. בזווית העין של הבחור אפשר לראות את הלחלוחית מתחילה לרעוד, אולי זה זכרון הילדות, אולי זה הזיכרון מאבא או מאמא. מה שזה לא יהיה, פה טמון היופי בפרויקטים מהסוג הנ"ל. לא, הוא לא יחזור בתשובה מחר בבוקר, ובסוף הערב הצלחת הריקה היתה מספקת כל אמא מרוקאית או פולניה מצוייה, אבל את החיבור הפנימי שלו, ושל רבים אחרים שיושבים בקהל, זה שהואר והוער לרגע על-ידי ד'אור ובר ימשיך להתקיים אצלו. ואני חושב שאין למוזיקה מחמאה גדולה יותר מזו.






כל הזכויות שמורות לדוס מיוזיק 2005