דודו דרעי ואריק איינשטיין בחופה!


מערכת 'דוס מיוזיק'. 

תופעה מרעננת ומרנינה: טקס החופה בליל החתונה עובר שדרוג אומנותי. לחנים של שירים פופולריים בני זמננו מושרים על ברכות החופה הרב והזמר דודו דרעי (39), רב בהסמכה רבנית ומוסמך בחיתון נחשב כיום ממובילי המגמה. בשמחות שהוא עורך, לחנים כמו "תפוחים ותמרים" של רמי קליינשטיין ו-I WILL ALWAYS LOVE YOU של וויטני יוסטון מושרים על ברכות החופה לבקשת הכלה והחתן.

אם עמדתם בזמן האחרון במעמד המרגש של טקס חופה ומשהו בתפילות של הרב המחתן הזכיר לכם מאוד מאוד שיר מוכר של רמי קליינשטיין, חווה אלברשטיין, אייל גולן או סלין דיון - תהיו בטוחים שהאוזניים שלכם לא הטעו אתכם. מדובר בתופעה שכובשת את החופה היהודית. הדרישה אגב מגיעה מהחתן והכלה אשר מבקשים לעצמם חופה אומנותית מוסיקלית, לעיתים עבור האורחים, תוך מתן דגש מיוחד לשירים ישראלים מצליחים ואהובים. יאמר מיד: המלים של המזמורים ושל הפיוטים הן אותן מלים עתיקות וקדושות שבטכס החופה, ללא שינוי קל שבקלים, רק ש"הולבשו" עליהם לחנים מוכרים וקליטים בני זמננו.

לתופעה המרנינה הזו שני שותפים: בצד אחד, חזנים בעלי פתיחות תרבותית ומוזיקלית המכירים את מיטב הזמר הישראלי והבינלאומי, מתחברים אליו ומפרגנים ליוצריו. ובצד השני החתן והכלה ולפעמים גם ההורים שרוצים להפוך את מעמד החופה למשהו ייחודי.

החזן והזמר הבינלאומי הידוע הרב דודו דרעי (39), רב חופות מבוקש הנחשב לאחד מראשוני ומובילי התופעה, יודע לספר כי את "התפריט המוזיקלי" החדש ניתן למצוא כיום בהרבה חתונות יוקרתיות ועממיות כאחד. לרוב מדובר בהחלטה משפחתית אשר מייחסת לחופה מעמד מיוחד בתוך האירוע כולו.

"מדובר במגמה חדשה שמאומצת על ידי יותר ויותר חתנים וכלות אשר מבקשים חופה יהודית המחברת בין עתיק לחדש, אך לא נהוגה אצל הציבור החרדי", מחדד הרב דרעי את הנקודה. כשציבור גדול של אורחים מקיף את החופה ומכיר את הלחן החדש שהתמזג בברכה, מתקבלת מקהלה אדירה ומאוד מאוד מרגשת".

הרפרטואר של תפילות עתיקות המושרות בלחנים מוכרים הולך וגדל כל הזמן, והוא כולל היום עשרות אם לא מאות מזמורים ופיוטים, בהם "תפוחים ותמרים" של רמי קליינשטיין, "ערב של שושנים" של צמד הדודאים, "עוף גוזל" של אריק איינשטיין, I WILL ALWAYS LOVE YOU של וויטני יוסטון, ועוד ועוד אמנים מקומיים ובינלאומיים כמו ריטה, אנריקו מסיאס, שאב חאלד ואתניקס.

הרב דרעי עצמו נוהג ללוות את החתן והכלה בשירת "הללויה" של איל גולן מ"התיקון הכללי".

בחו"ל תמצאו קהילות יהודיות-ספרדיות באירופה ובאמריקה שזה כבר טבעי להן, בעיקר בגלל שציבור המתפללים שם מקיים דיאלוג תרבותי שוטף עם המוזיקה המערבית-לועזית, מכיר אמנים כמו סלין דיון או פאבארוטי ואף הולך למופעים שלהם. הרב דרעי עצמו, המשמש מזה יותר מ-20 שנה כחזן של בית הכנסת "נצח" של יוצאי איראן בלוס אנג'לס, נוהג בכל טקס שהוא עורך - חופה, ברית, פדיון הבן או זבד הבת - לשלב כמה וכמה מוטיבים של מוזיקה מערבית וישראלית - למרבה העונג של בעלי השמחה ואורחיהם.

"הניסיון הראשון שלי לפני כמה שנים היה בחופה שערכתי בלוס אנג'לס, כשהלבשתי על המזמור 'עוד ישמע בהרי יהודה וחוצות ירושלים' את הלחן של TIME TO SAY GOODBYE של אנדריאה בוטיצ'לי", נזכר הרב דרעי. "ולפתע כל הקהל, משהו כמו 800 אורחים שרובם בכלל חילוניים, הצטרף כאיש אחד לשירה. העיניים של החתן והכלה ממש נצצו מרוב התרגשות. זה הרי מן הידועות שהשירה 'פותחת' את הנשמה ואין כמוה לקרב אנשים - הן לאלה המתפללים או שרים לצדם, והן אל העולם היהודי".

דודו דרעי החל את הקריירה המוסיקלית בגיל עשר, בתחילת שנות העשרים לחייו הקליט את אלבומו הראשון ובהמשך כ 12 אלבומים נוספים לצד פרויקט ייחודי של המחזה מוסיקלית של ספר תהילים שכלל 7 דיסקים. בנוסף הוציא שתי מהדורות של "התיקון הכללי" ו 6 מהדורות של "סליחות" לראש השנה ויום הכיפורים.

בברנז'ה של המוסיקאים הדתיים הוא נחשב לפורץ הדרך של המוסיקה מזרחית יהודית.

כיום מקדיש דודו דרעי את זמנו ומרצו לקיום חופה יהודית. כרב בהסמכה רבנית ובעל הסמכה בחיתון הוא רותם את כישוריו המוסיקליים כזמר, פייטן, חזן ומנחה חופות עבור זוגות המעוניינים בקיום חופה יהודית כשרה בעלת מאפיינים אומנותיים ומוסיקליים. טקס החופה מושר במגוון מלודיות, החל משירה עתיקה ועד ללחנים עכשויים במגוון סגנונות של מלחינים מפורסמים מהארץ ומהעולם כשברכות החופה מושרות כפי שהן במקור וכמתחייב במעמד הקדוש של חופה יהודית. אל טכס החופה מתלווה קבלת פנים מוסיקלית לחתן ולכלה, נגינת שופר, כלי נגינה חיים והנחיית החופה בלבוש מיוחד של הרב ובסגנון הרצוי לכלה ולחתן.

משה לאופר בכשרון חדש: שמוליק ישורון


מערכת 'דוס מיוזיק'. 

אחרי שעבד במשך שנים רבות עם מיטב האמנים מהשורה הראשונה וזכה בפרס אקו"ם היוקרתי, מתפנה המלחין והמעבד החסידי הנודע משה לאופר להשקיע את זמנו ומרצו בכוכב צעיר ורענן, הזמר והחזן שמוליק ישורון.

חייו המוסיקליים החלו כבר מגיל חמש, בה השתתף במקהלת הילדים פרחי תל אביב של חנן בר סלע, מהלך שהחל כשהיה מזמר בבית ליד ה'טייפ' את קלטות ה'פרחי' שאביו השמיע לו עד שאמו רשמה אותו למקהלה. מאז, מים רבים עברו בנהרות ובימים אלה הוא מסיים את שנתו השלישית במכון תל אביב לחזנות של החזן העולמי נפתלי הרשטיק.

מלבד היותו של שמוליק זמר בעל קול נאה ויכולות ווקאליות מרשימות, התברך גם בחוש מוסיקלי משובח שבא לידי ביטוי בזה שהוא מלחין ומעבד קולית שירים. עדות מוצקת לכך נקבעה לפני שנה, כאשר שחרר את השיר הווקאלי 'במרום' יחד עם ההרכב שלו 'אורות' שזכה להצלחה רבה, למרות העובדה שהשיר עבר בעיקר מפה לאוזן. אורות, הם הרכב של זמרים ונגנים מכל העדות והסגנונות, המופיעים במגוון אירועים כמו חתונות, שבתות חתן ועוד. חשוב להדגיש כי למרות לימודי חזנות, לא מדובר באירועים 'כבדים' אלא יותר קלילים ופונים לכל הקהלים, צעירים ומבוגרים כאחד. עוד יצויין כי המפיק ליאור גבאי פרש את חסותו על ישורון ומשמש כאמרגנו בארצות הברית.

התפתחות דרמטית התרחשה לפני חודשים ספורים, כשנוצר חיבור מפתיע עם המלחין המעבד החסידי המפורסם משה לאופר. לאופר שמע את שמוליק, והתוצאה המרשימה מלמדת על הפקה מלוטשת עם טובי הנגנים, כאשר על המיקסים מנצח לא אחר מאשר אלי לישנסקי האגדי מארצות הברית, כיאה ללהיטים מבית לאופר.

סנונית ראשונה לבשורה המוסיקלית היא השיר 'יהי חסדך', שיר שהלחין שמוליק בעצמו, לאחר טיש חסידי אצל האדמו"ר מבעלזא. כבר בצלילים הראשונים השירה היפה והמרגשת יחד עם העיבוד המדהים נכנסים ללבבות השומעים. חידוש מפתיע הוא בכך שהשיר מושר בהברה ספרדית, דבר די נדיר במחוזותיו המוסיקליים של משה לאופר.

שבת חזנות עם שלמה גליק בגבעה


לייזר ב. - 'דוס מיוזיק'. 

השבת צעדתי מעיר הקודש בני-ברק אל העיר השכנה 'גבעת שמואל' שם התפלל החזן שלמה גליק בליווי מקהלת רינת ישראל בניצוחו של אופיר סובול.

בית הכנסת היה מלא במתפללים הקבועים ועוד אורחים המשוגעים לדבר, שצעדו מהעיר מבני-ברק,

החזן שלמה גליק: בעל קול ורגש רב שחודר אל לבבות הקהל פנימה, מענטש אמיתי,מפרגן, דבר שמתבטא בשירתו הכנה, חזן שמכיר את קהל שומעיו ומפטם אותם ביצירות חזנות תוך השתמשות במסוה של נעימות חסידיות ושירים ישראלים, יודע לרדת לעם ולהסתחבק עם הקהל, חזן בסגנון יחודי שלו משקיע ונותן את כל כולו כביכול היתה זו שבת המבחן שלו, (עטרה יפה-סחתיין) יש לציין גם את מיתרי הברזל בהם ניחן שהוא אינו מתעייף אלא משתבח במהלך התפילה.

מקהלת רינת ישראל בניצוחו של אופיר סובול : זה זמן רב שלא שמעתי את המקהלה ומשבת לשבת היא רק עולה ומשתבחת, התרשמתי מאוד מההרמוניה ומהתמיכה שנתנו לחזן, אופיר סובול מנצח בפוקוס מלא ודרוך לכל מעבר ורעיון, וכל זה למרות שהמקהלה לא היתה בהרכב הקבוע שלה, ראוי לציון שכל העיבודים בהם משתמשת המקהלה הם מבית היוצר : משפחת סובול.

היצירות שבוצעו בתפילת קבלת שבת :
לכו נרננה - המקהלה בלחנו של ד"ר סובול ונוסח
שירו לה' - מודז'יץ
שמעה - אייזנשטט
זמרו להשם - המקהלה בלחנו של ד"ר סובול
משה ואהרן - ר' שלמה קרליבך
מזמור לדוד - ר' שלמה קרליבך - השתתף גם חברינו החזן הראל אמיד שהיה מחברי המקהלה בשבת זו,
אנא בכח - עובדיה חממה - ילד הפלא רוזן ושלמה גליק
לכה דודי - התחיל ילד פלא מהגבעה במנגינת 'והיא שעמדה' לאחר מכן 'על כל אלה' ולאחריה נעימה חסידית
טוב להודות - גליק וילד הפלא - עם עיבוד חדש יפיפה ומוצלח של אופיר סובול שהוכן במיוחד לשבת זו
צדיק כתמר - ר' שלמה קרליבך
השם מלך - שלמה גליק פתח במנגינה של 'למען אחי' ולאחר שהסתיימה המניגנה חזר ל'מקולות' של קוסוביצקי

היצירות שבוצעו בתפילת ערבית :
המעביר בניו - שטיינברג/דוד קוסוביצקי
השכיבנו - עלה בנו של החזן גליק ששמו פרח מזכרוני, לשיר במנגינה של מכניסי רחמים של ר' חיים בנט, התפוח לא נפל רחוק מהעץ,
ושמרו - ר' שלמה קרליבך
הקל הגדול - על פי קוסוביצקי
מגן אבות -עממי
רצה במנוחתינו - נוסח/ישראל אלתר(שכמובן בנוי על הנוסח).
גם כי אלך - ר' שלמה קרליבך
אדון עולם - ספירו - שר המנצח אופיר סובול ואת 'בידו' שר חזן גליק

היצירות שבוצעו בתפילת שחרית :
ובמקהלות - בלחנו של ד"ר מרדכי סובול
המאיר לארץ - אילתור/במנגינת 'בעלז'/שטרייכר
קל אדון - המקהלה, שיר קצבי ומבורך
כולם אהובים - סובול/אילתור
את שם - המקהלה-סובול/עממי/אילתור/י,רזאל
לקל ברוך - בן ברוך
עזרת אבותינו - יצירתו של החזן משה שטרן, לטעמי צריך ריענון בחלק זה של התפילה, יצירה זו די נדושה
צור ישראל - עממי
נקדישך - רביץ - המקהלה
אז בקול - רביץ - המקהלה
ממקומך - זילברטס/סובול
ישמח משה - במנגינת אשת חיל
רצה השם - בלחנו של יוסי גרין, עיבוד חדש משובח שנכתב על ידי אופיר סובול במיוחד עבור שבת זו, כל הכבוד
שים שלום - משה שטרן/אילתור
אנעים זמירות - בנו של החזן שלמה גליק
אין כמוך - על פי הרשמן
אנא עבדא - בלחנו של החזן יוסלה רוזנבלט
וימלא משאלותינו - את החלק הזה אני לא יודע מי כתב, האם ברודי או מכטנברג, בין כך ובין כך הביצוע היה מעולה.

קידוש - מכל טוב ארץ ישראל, ישר כח

היצירות שבוצעו בתפילת מוסף :
מרן דבשמיא - נוסח
מי שברך - אילתור
אבינו שבשמים - כמובן בלחן הנדוש של סול זים
מי שברך לחיילי צה"ל - בלחנו של ד"ר מרדכי סובול - גליק נתן ביצוע מעולה ליצירה הכ"כ טובה, וראש העיר בדרשתו נשנק וסיפר שהוזיל דמעות רבות ביצירה זו, ישר כח
בעבור דוד - רוטמן או רומשינסקי ?, עלה לדואט החזן הראל אמיד שהשתתף במקהלה, היה מוצלח
כתר - בלחנו של ד"ר סובול
כבודו - כמובן מי אם לא : שמואל מלבסקי
ממקומו - סילחו לי אך אני לא זוכר של מי הלחן
שמע ישראל - בלחנו של לייב גלנץ
ובדברי - ההתחלה של איזנשטט
ישמחו במלכותך - שיר חסידי
רצה השם - בלחנו של חזן החזנים משה גנטשוף
וכל החיים - נוסח וקצת מדוד
שים שלום - זה כבר נקרא עממי ?/אילתור
בשבת היו אומרים - גנטשוף

איציק אשל מקבל שבת 'לכה דודי'


מערכת 'דוס מיוזיק'. 

לאחר המתנה של כמעט 5 שנים לתקליט שירי השבת המיוחל ולאחר ששיחרר לנו סנונית ראשונה בגרסת כיסוי לבר יוחאי המקורי מוציא הזמר איציק אשל סינגל רישמי 'לכה דודי' שיר קבלת השבת בחמישה ניגונים שונים ומקוריים.

מאשל הפקות מוסרים שהדיסק במלואו צפוי לצאת בעזרת השם בחודש הקרוב.

האזינו ללהיט המקפיץ רגע לפני שהשבת נכנסת.


יניב בן משיח בראיון לדוד חכם


מערכת 'דוס מיוזיק'.

בשבוע שעבר השיק דוד חכם בקול תרועה חזקה, את תוכניתו "מלווה מלכה", בביתו החדש - רדיו "גלי ישראל". מופתע מהתגובות והאהבה שהרעיפו עליו המאזינים, ממשיך חכם עם סוללת גדולי הזמר המזרחי. כשהשבוע יגיע לריאיון  והופעה חיה ומלאה, הזמר יניב בן-משיח בליווי להקתו. 

כזכור המפגשים הרדיופוניים הקודמים של חכם & בן-משיח יצרו חפלה שהרקיעה לשמיים ונמשכה אל תוך השעות הקטנות של הלילה. בן-משיח מגיע לריאיון והופעה רדיופוניים, אחרי המופע הגדול בהיכל התרבות. ויחשוף בשידור חי את להיטיו החדשים, לקראת צאת האלבום החדש. 

החגיגה, זאת-אומרת התכנית תחל ב-22:00 בערב עד ל-01:00 בלילה. 

את שידורי "גלי ישראל" ניתן לקלוט בתדרים 106.5 F.M במרכז, 89.3 F.M בירושלים והסביבה, 102.5 F.M בדרום ובאתר התחנה: www.1065.co.il.
made with by DOS MUSIC