נגועים בצהבת! צהוב זה השחור החדש

בקיץ הנוכחי תתקלו לא מעט בצבע הצהוב והפעם לא רק בבגדים ובאביזרי אופנה. כל מה שצריך לעשות כדי לאמץ את הטרנד המגניב הוא פשוט לרכוש לק צהוב זרחני, צלליות ניאוניות או איזה פריט עיצובי כלשהו שיעשה לכם המון שמח בבית.

מדי שנה, הקיץ הישראלי מזמן אליו צבעוניות תוססת על הסקאלה של אדום, ירוק וכתום, יחד עם נגיעות של צבעים רכים פסטלים כמו תכלת, ורוד וסלדין. אולם השנה נדמה כי דווקא הצהוב הזרחני בו בדרך כלל נתקלים בקיצים לוהטים כשהצבעוניות הניאונית משתלטת על הארון הסתנן אל תצוגות המעצבים ועבר משם גם אל תעשיית הביוטי והעיצוב. למעשה כבר אשתקד היתה זאת לי אדלקורט, הנחשבת לשמואל הנביא של חזאות הטרנדים הבינלאומיים שהכריזה כי הצהוב הוא בבחינת הוורוד החדש וכי עידן "19 השנים של ורוד" שהחלו מעלייתו כצבע ההכרחי לתינוקות ולילדות קטנות ומשם הפך למשמעותי ולרלוונטי אפילו בקרב גברים הוא תהליך שעובר גם על הצבע הצהוב. לשיטתה הצהוב מתחיל לצמוח באותה הצורה של חברו הוורוד, ויש לו בהחלט סיכויים טובים להפוך ולהיות הוורוד החדש.

אז שנלך על צהוב? ובכן, אם אתן עדיין לא בשלות (כמו בננה) מספיק לטוטאל־לוק צהבהב, דעו כי זה בסדר גמור - ואתן בהחלט מוזמנות לאמץ אותו בקטנה, עם נעליים צהובות, לק או צללית, תיק, נעל או סתם עם פריט עיצובי כלשהו שיעשה לכם המון שמח בבית.

נכון, לא מדובר בצבע שקל ללבוש. אבל דווקא ההפכים שהן סולאנג' (האחות של..) ואמילי בלאנט הוכיחו שהצהוב יכול להתאים לגווני עור רבים, הכל שאלה של הגוון שלו. חזק ובוהק יראה נהדר על נשים כהות, כשצהוב עדין, אך עמוק, יתאים יותר לנשים בהירות. בכל מקרה, זה הזמן לאמץ את הטרנד כשהוא בשיא כוחו, אם זה בחולצה מלאת נוכחות, או באקססורי קטן, אך בולט ובועט.

מי שהחליטו העונה לקחת את הטרנד הצהוב מיליון צעדים קדימה הן קים קרדשיאן וג'ארד לטו, שגנבו את ההצגה בשבוע האופנה בפריז עם פריזורה בצהוב פלטינה א־לה מיילי סיירוס וגוון סטפאני. גם בתי האופנה כריסטיאן דיור, מיו מיו (פראדה) ו-Sportmax שהציגו העונה אאוטפיטים צהובים להפליא ובכך הפך הצהוב לצבע האולטימטיבי הקיץ.

"הצהוב כבר סומן כאחד מצבעי המפתח של הקיץ הנוכחי, אבל תודו שלא חשבתן לשלבו גם על הציפורניים", קובעת קטיה שו – המדריכה הראשית במותג הלק האמריקאי ORLY. "מדובר בלוק מעט ריסקי, ותעוזתי - אבל מאוד מרגש ולא שגרתי בים של בנאליות קוסמטית", הוסיף גורו המייקאפ בועז שטיין. "כמובן שלא חייבים לחקות את המראה האקסטרימי בדיוק מושלם, אבל גוונים שונים שלו - רכים יותר או לחלופין ניאוניים / חרדליים יותר - יסייעו לכן לאמץ, ולו לערב אחד, את הלוק הזרחני המגניב הזה", הוא קובע.

הצהוב הוא צבע עז שניתן בקלות בעזרתו לשבור איתו את השגרה גם בבית, ולמרות השם השלילי שיצא לו ("ילו" בסלנג אמריקאי הוא "פחדן" ובפרחים הצבע הוא סימבול לשנאה), הצהוב הוא גם צבעו של הסמיילי (האמוטיקון) וככזה הוא מלא חיים - אולי הכי שאפשר. הצהוב הוא שמח ובוהק, הוא צבעה של השמש ולכן מקושר אסוציאטיבית לאור ושמחה, כזה שבכוחו להכניס אנרגיות חיוביות לבית. "כמובן שמומלץ להשתמש בו במינונים מדודים, אך גם כמויות ממש קטנות ממנו יעזרו להקפיץ כל חלל רדום משיממון" אומר עדי דנון, מבעלי חברת 'פלדינוקס'. "אפילו פריט עיצובי כמו סיר או מחבת צהוב שיונח על הכיריים יכניס משהו מאוד חיובי, מרענן ואנרגטי לתוך האווירה, מוסיפה ריקי כהן, מנהלת קטגוריית כלי בית ונוי ב'נעמן'. "חשוב לדעת לשלב אותו נכון דווקא בחפצים שניתן להחליפם בקלות ולא לפרוס אותו על כל הבית".

מותג עיצוב בולט אשר הציג העונה את הצהוב בקדמת מוצריו הוא פיפ סטודיו ההולנדי. הסטודיו בעל הטייטל הקליט, הוקם על ידי מעצבת מוכשרת בשם קטרינה, המכונה עוד מימי ילדותה "פיפ" על שם המילה הראשונה שהצליחה להוציא מפיה ותחת ניצוחה מציעה העונה החברה טפטים, גם מגוון אביזרים לבית כגון מוצרי טקסטיל, כלים מפורצלן, קופסאות אחסון, תיקים וחלקם הגדול העונה מוגשים בצהוב תוסס.

רבות כבר דובר על הקשר שבין הצבעים שסביבנו למצב הרוח, התחושות והרגשות הממלאים אותנו ואי אפשר שלא להתעכב על בחירתם ושילובם בעיצוב הפנים של החלל הביתי. באופן טבעי, במודע או שלא, חוש הראייה מביא אותנו להתמקד בפריטים צבעוניים שמנטלית קשה להיות אדישים להם כאשר אחד מהאלמנטים הבולטים בחלל הביתי שדרכו מקבל הצבע ביטוי באופן משמעותי, הוא עיצוב הקיר. "ההתייחסות לקירות החדר כתוחמים במובן הרחב של המילה וככאלו שקובעים באופן מוחלט את גבולות החדר, בעיקר מבחינת התחושה, שונתה. יותר ויותר אנשים מודעים לכוחם ביצירת אווירה של הגוונים הנבחרים לעיצוב הקיר כאשר קירות מחופים בטפט בקלות יכולים להשפיע על תחושת המרחב בחלל, שימוש בצבעים צהובים יכול להאיר ולחמם את החלל ולמעשה ליצור את האווירה הרצויה. נכון שלא נחפה את כל קירות הסלון בטפט צהוב על מנת לא ליצור עומס ויזואלי, אבל בהחלט על מנת לשמור על מראה נעים לעין, ניתן לבחור קיר מרכזי או לכל היותר בשניים בכדיי לשמור על איזון בכל הקשור לצבע. באשר לטקסטורה ולמרקם, מגוון האפשרויות הוא רחב ותלוי בסגנון שרוצים להשוות לחלל, מודרני באמצעות הדפס גיאומטרי שבלוני או קלאסי ומלכותי המאופיין בנגיעות זהב ועיטורים עתיקים", מסכמת שרית קרייתי גולדשטיין מ'גולדשטיין גלרי טפט'.












לא נפסיק את השמחה של בריו מגיע לעולם המוזיקה הווקאלי

אמנם משנכנס אב – "ממעטים בשמחה", אך לא מפסיקים אותה לחלוטין!

אחד מהשירים המתנגנים בשבועות האחרונים כמעט ללא הפסקה בתחנות הרדיו בארץ וחו״ל, הוא ללא ספק הלהיט "לא נפסיק את השמחה" של הזמר והיוצר בריו חקשור.

הזמר דוד ד'אור ומקהלת ילדי החולות בשיר אירועי עשר שנים להתנתקות

הבית שלי הולך איתי: דוד ד'אור ומקהלת "ילדי החולות" בשיר חדש לאירועי עשר שנים להתנתקות

ביוזמת תחנת רדיו גלי ישראל: כעשרים בני נוער שפונו מבתיהם בגוש קטיף בקיץ 2005 סיימו בימים אלה את העבודה על פרוייקט מוזיקלי מרגש: שיר אירועי שנת העשור לפינוי מגוש קטיף.


בשבועות הקרובים יתקיימו ברחבי הארץ עשרות אירועים לציון עשר שנים לעקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון. לקראת האירוע המרכזי שייערך בבית הנשיא, ביקשו בתחנת רדיו "גלי ישראל", הרדיו האזורי של אזור יהודה ושומרון, לכתוב ולהלחין שיר שילווה את האירועים השונים.

אנשי התחנה פנו למשה קלוגהפט, שהוביל בעבר מספר פרוייקטים מוזיקליים בהם השתתפו הזמרים עמיר בניון, נינט טייב, ישי לוי, גלעד שגב ועוד, וביקשו ממנו לכתוב את המילים. קלוגהפט חבר לזמר דוד ד'אור וכתב עבורו את השיר "הבית שלי הולך איתי". בהמשך הלחין ד'אור את המילים, גייס באמצעות אנשי גלי ישראל כארבעים בני נוער שפונו מגוש קטיף, ערך להם אודישנים ומיין מתוכם את עשרים המשתתפים בביצוע הסופי.

בני הנוער שזה להם הנסיון הראשון בשירה באולפן, קיבלו ליווי צמוד מצידו של ד'אור אשר עבד איתם בדקדקנות במשך שעות ארוכות, שלא היו קלות מוסיקלית ונפשית, עד לסיום ההקלטות.

המשתתפים ששרו את השיר אשר הופק בשיתוף בית הספר למוזיקה "מזמור", צפויים להעלות אותו באירועים הרשמיים לציון עשר שנים להתנתקות כולל בזה שייערך בבית הנשיא.

הזמר דוד ד'אור שהלחין את השיר ועיבד אותו מוזיקלית סיפר על חווית המפגש עם המפונים "אני חושב שללא קשר למה היא דעתך בנוגע לפינוי, עדיין כל אדם יכול להזדהות עם כאבם העצום של המפונים. בשבילי מדובר פה פשוט בכאב. כאב של אדם שמגורש מביתו, הוא נוגע מאוד ללב וזה משתקף יטב מהשירה של הנערים המקסימים האלה. במהלך העבודה כאבתי מאד את הכאב של אנשים שעד היום לא מצאו את מקומם ובגלל הרגש הזה, הלחן יצא ממני ממש מהר. התרגשתי מהנערים, ובדרך פגשתי כמה כישרונות גדולים".

ד'אור הוסיף "האמירה החזקה שהשיר מבטא, היא שהבית בעצם נמצא בלב, וזה המשפט שהכי התחברתי אליו מהמילים החזקות שמשה כתב. בית חומרי אפשר לקחת ממך, אבל אי אפשר, ואף אחד גם לא יוכל לעקור את הבית ממך ואת הזיכרון שנשאר. לנערים האלה שהשתתפו בפרוייקט יש בית שהוא לא ארבעה קירות, אלא בית הרבה יותר עמוק".

ישראל פריד, מנכ"ל תחנת רדיו גלי ישראל שיזמה את הפקת השיר אמר "אנחנו רואים לעצמנו משימה להיות הרדיו הלאומי של ישראל ומתוך האחריות הזו, ומתוך הכאב של המגורשים, לקחנו על עצמו את אתגר הזיכרון החי של ההתנתקות. הבחירה לציין עשר שנים לגירוש דווקא בשיר, היתה טבעית לנו. השימוש המדויק בפלטפורמת הרדיו ליצירת חיבור בין טקסט ומוזיקה, בין מילים בעלות אמירה ומשמעות ללחן שמבטא את הרגש והכאב העמוקים, זה בדיוק מה שאנחנו".

"זה לגמרי בועט אותך חזרה אחורה" אומרת דבורה אוחיון שהיתה נערה בת 16 בעת שפונתה מהישוב בדולח בגוש קטיף, "לי זה היה מוזר כי הייתי בת 16 כשיצאתי מהגוש ופתאום אחרי עשר שנים אני מגיעה לאולפן והאנשים שזכרתי שהם ילדים קטנים, שרים לצידי. פתאום כולם נהיו גדולים וזה מראה כמה זמן עבר".

נאור צימרמן שפונה מתל קטיפא, הגיע להקלטות עם בתו חמדה שהיתה בת שלוש וחצי בהתנתקות "כשהחיילים נכנסו אלינו הביתה אשתי עמדה בפינת החדר ובכתה, אבל חמדה פרצה בצחוק, היא אמרה 'אבא החיילים התבלבלו, הם באו לאכול ג'חנון אבל היום בכלל לא שבת".

מאז חמדה גדלה לאורם של סיפורי גוש קטיף ונאור מסכם "כשגרנו בגוש קטיף והיה נערך מפגש בין תושבים מכמה יישובים, היינו קוראים לזה 'מפגש הגוש'. עכשיו אחרי עשר שנים פתאום נהיה לנו שוב 'מפגש הגוש' אבל באולפן.



הבית שלי הולך איתי
מלים: משה קלוגהפט, לחן: דוד ד'אור

ברגעי החיבוק / כשליבי דפק בדלת
הבית שלי הולך איתי

כשהיא אמרה לי לא / האף צמוד לחלון
הבית שלי הולך איתי

כשקיבלתי בשורה / והילד שבי ברח
כשרציתי לאמא לריחות המטבח

הבית שלי הולך איתי

ואם הבית איננו / המיקום לא השתנה
הבית שלי הולך איתי / עד נשימה אחרונה

כשלבשתי מדים / החול היה למיטה
הבית שלי הולך איתי

כשחזרתי כמו זר / סלון ליבי מפוזר
הבית שלי הולך איתי

כשקיבלתי בשורה / והילד שבי ברח
כשרציתי לאמא לריחות המטבח

הבית שלי הולך איתי

ואם הבית איננו / המיקום לא השתנה
הבית שלי הולך איתי / עד נשימה אחרונה

וגם אם תגיד לי ללכת / אתה לא יכול
הבית שלי הולך איתי

המלצת דיסק: הפרויקט של רביבו - ''זוהר''

זוהר ארגוב היה זמר אשר נחשב עד היום לאחד מגדולי וחשובי הזמרים הישראלים, ממובילי המוזיקה המזרחית ואף אחד האחראים על ההכרה במוזיקה הים תיכונית כחלק מההוויה הישראלית. היום אחרי 28 שנים אחר לכתו מנפיקים "הפרויקט של רביבו" אלבום "זוהר". "זוהר" הינו אלבום שישי המכיל 10 מחרוזות שכל כולו חידושים ללהיטיו הגדולים והמוכרים שלו.

"זהר ארגוב השאיר חותם עצום במורשת המוסיקה הישראלית. הוריש לנו ירושה נפלאה של מוסיקה משובחת, שמחה, כואבת, מתוחכמת ובעיקר, בית ספר לשירה מהפנטת וביצועים נדירים לשירים שנכתבו בעבורו, לצד קאברים שביצע בדרכו הכה אופיינית לו כחלק מהתרבות הנוסטלגית שאנו משתדלים ללמוד, ללמד וליהנות בשנים האחרונות", אומרים רביב בן מנחם, אלירן צור וניר מנחם, "באלבום אנו מציגים לכם מחרוזות מהשירים המזוהים עם הזמר המיתולוגי ובתקווה לשמר עוד מוסיקה נוסטלגית משובחת והפעם מאחד האמנים החשובים והמשפיעים ביותר שידענו".

חברי "הפרויקט של רביבו" הוא הרכב מוזיקלי ישראלי המבצע גרסאות כיסוי של שירים שהתפרסמו בשנות ה-70 וה-80 ונותנים כבוד למוזיקה המזרחית בישראל. הפעם הם ללא ספק נותנים כבוד לשיריו של זוהר ארגוב. אך עם כל הכבוד אין תחליף למקור. אני אהבתי. מה איתך?
made with by DOS MUSIC