דף הבית קליפים צור קשר מפת האתר נגן השירים
‏הצגת רשומות עם תוויות דברי שיר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דברי שיר. הצג את כל הרשומות

היום הגדול של יוסף ואחיו 'חגיגה בדברי שיר'

מערכת 'דוס מיוזיק'. 

הפסיד מי שלא הגיע לחגיגה הגדולה של שבוע הספר היהודי. רשת השקיות האדומות המלאה תמיד בספרים ודיסקים יהודיים - דברי שיר, חגגה השבוע שנה להקמת חנות הדגל שבקומה השלישית בתחנה המרכזית בירושלים. את החגיגה בחרה לעשות עם הגיבורים החדשים, סופרים וסופרות שעשו את שנת תשע"ב בפרוזה היהודית.

ביום שני האחרון בשעה שש בדיוק, בלב ליבו של חודש הספר ובלב הקניון ההומה של התחנה המרכזית ירושלים, התייצבו בזה אחר זה כל המי ומי להרים כוסית לחיי החנות והתרבות היהודית הפורחת. ראשונה הגיעה הסופרת והכלה הטריה שירה סטופל מחברת 'כשיירגעו הרוחות' ו'ואדם אין'. אחריה הופיע סופר הבית של ראש יהודי ובשבע עודד מזרחי עם קסקט ששיווה לו מראה אוטנטי מן העיירה. ד"ר אילנה ברקוביץ' ('לבחור מחדש') ובנה המאייר אוריאל ('אוהב ימים', 'דבש מסלע') ניצפו אף הם, והזמר יצחק מאיר, אח של וגיס של כיבד את הארוע מהזווית המוזיקלית. האישיות הססגונית ביותר שנכחה הייתה דמותו הזכורה לנו מן העבר הטלוויזיוני יוסף המספר, שהכיפה הצבעונית והחיוך הגדול הזכירו לנו שהחיים יפים. ספרו 'נהר האמת' שמככב בראש רשימת רבי המכר בחנות האדומה עשה כנראה הרבה טוב לקהל המאמינים שבאו לפרגן וקנו אותו, הפעם עם חתימה.

החנות כולה לבשה חג. דגלים אדומים ולבנים בצבעי הרשת נתלו לאורך ולרוחב, ערמות של ספרים מכל הסוגים והגוונים, אוכל טוב ושתייה כדת. בעלי הרשת הנמרצים, מיכאל לב ורן שריד הרימו כוסית לחיי הסופרים המאמינים והודו להם על יצירותיהם ואיחלו להם המשך הצלחה. הפרגון ההדדי לא איחר לבוא. יוסף המספר הצהיר שהוא רואה במפעל האדום-לבן סימני גאולה ושורר שירה על דברי שיר: "אתם כפית הכסף שבעזרתה החבר'ה הצעירים אוכלים את פירותינו".

כזכור לכולנו, גם בשנה שעברה אירוע ההשקה לחנות הירושלמית היה נוצץ וגדוש פוליטיקאים, מו"לים ואומנים. השנה ההחלטה הייתה על אירוע פחות נוצץ ויותר ספרותי. האם צצה לה כאן מסורת של חגיגת ספרות יהודית בשבוע הספר העברי? ימים יגידו.


















שבוע הספר בדברי שיר הנחות ענק ומבצעים

מערכת 'דוס מיוזיק'.


שבוע הספר בדברי שיר אין מה לחפש במקום אחר!

שבוע הספר הוא מסורת ארוכת שנים של יריד ספרים, הנחות ענק, מפגשים עם סופרים פופלאריים ועוד. השנה, מצטרפת אל החגיגה רשת התרבות היהודית – דברי שיר, שאך לפני שנה השיקה את חנות הקונספט שלה בקומה השלישית במתחם התחנה המרכזית בירושלים.

דברי שיר מצטרפת אל אחיותיה הגדולות סטיצמקי וצומת ספרים ומובילה מהפכה תרבותית של ממש, בכל מה שנוגע לספרות ומוסיקה יהודית. אחרי שנים רבות שהציבור נאלץ לכתת את רגליו ולרעות בשדות זרים, לראשונה שבוע הספר פונה גם למגזר שלא מתפשר על איכות ויראת שמיים. לרגל החגיגות ינתנו הנחות ענק של עד 70% הנחה על מגוון ספרים איכותיים. יצוין כי במקום הושקעו מאות אלפי שקלים והוא כולל גם פינות מוזיקה וקריאה ייחודיות, כדי שהציבור הדתי הצעיר יבלה ויקנה במקום אחד את התרבות השייכת לו. 

הארוע המרכזי יתקיים אי"ה ביום שני כ"ח סיוון תשע"ב (18.6.12) בשעה 18:00 בחנות הקונספט בקומה השלישית במתחם התחנה במרכזית בירושלים. בתכנית: הרמת כוסית בהשתתפות הספרים והסופרים המובילים שעשו את השנה, שיחתמו גם על ספריהם. הבטיחו כבר את השתתפותם: יוסף המספר עם ספרו האוניברסלי 'נהר האמת' שכיכב השנה בכל מקום אפשרי, הסופר אלחנן ניר ('אמרת לבך' וספרי שירה רבים), הסופרת שירה סטופל ('כשירגעו הרוחות', 'ואדם אין') הסופר עודד מזרחי ('עין רואה') הזמר יצחק מאיר עם אלבומו רב המכר 'עתיקא קדישא' והסופרת ד"ר אילנה ברקוביץ עם ספרה המהפכני 'לבחור מחדש' (רשימה חלקית).

חשוב לציין כי בניגוד לאשתקד, השנה הארוע פתוח לקהל הרחב והכניסה חופשית, כך שמסתמן שהשקית האדומה הולכת לנצח, בגדול.

שולי רנד סיקור תזכורת ופרומו מתוך הdvd החדש

שולי רנד, השחקן שחזר בתשובה והפך לקולנוען וזמר מצליח, אירח בהופעה מיוחדת באמפי קיסריה את ארקדי דוכין. השניים שיתפו פעולה לראשונה וביצעו על הבמה משירי האלבום "נקודה טובה" של רנד ומשיריו של דוכין. המפיק המוזיקלי היה אסף אמדורסקי, שאף ניגן ושר במופע. על הניהול האמנותי הופקדה מיכל רנד, אשתו של שולי. המופע התקיים ב-4 באוקטובר, יום ראשון, חול המועד סוכות. לקיסריה הגיע שולי רנד אחרי שמכר מעל ל-65,000 עותקים מאלבום הבכורה שלו "נקודה טובה", שכלל להטים כמו "אייכה" וחיבר את היהדות המסורתית עם מודרניות, רוק ושירים על החיים שמחוץ לדת, עם הרבה שכל, רגש ואמונה. רנד גם זכה השנה בפרס תמלילן השנה של אקו"ם.

שולי רנד עלה להדרן, מזמר לתומו את "ושמחת בחגיך", ובתוך כמה שניות השתררה על הבמה מהומת אלוקים. עשרות רבות של נערים זינקו מהקהל, אחזו ברנד, רקדו אתו, טילטלו אותו, הרימו אותו, וגם נופפו בשלטים שעליהם נכתב "להציל את פולארד". מצד אחד, זה היה הרגע הראשון בהופעה שבו הצופים החילונים (שהיו מיעוט, אבל לא מבוטל) היו עשויים לחוש שהם נקלעו למסיבה שהם לא הוזמנו אליה; מצד שני, זה היה הרגע הראשון בהופעה שהיתה בו ספונטניות אמיתית. ראו על הפנים של רנד שהוא איבד את השליטה בסיטואציה, ונדמה היה שהוא נהנה מזה. עד אז הוא מחושב מאוד, מחושב מדי, וההופעה שלו, על אף שעלתה יפה, סבלה מתזמור יתר ובימוי יתר.

שולי רנד עושה את קיסריה - מי היה מאמין לפני שנה וחצי. בוודאי שלא רנד. אבל 65,000 איש שקנו את הדיסק שלו (ובצדק, זה דיסק מצוין) שיכנעו אותו שזה אפשרי. ואכן, את קיסריה הוא כבש. ללא כל בעיות. רנד הוא סופרסטאר במגזר. צעירים נסעו לקיסריה בטרמפים מירושלים וחזרו בטרמפים באמצע הלילה. נערים אחרים הסתובבו באמפי עם חולצות ועליהן שורות מפתח מתוך האלבום. כשנערה אחת צעקה "שולי, יא מלך!", רנד עטה על עצמו פוזה מתחסדת, עשה פרצוף של "אנחנו מעל הדברים האלה", וחיקה את הנערה: "שולי, קח אותי לאומן!". על כך הוא נענה בשורת מחץ, הפעם מפיו של אחד הגברים בקהל: "שולי, תעשה לי חסד!".

בסיום ההופעה אחד המעריצים אמר שבקרוב, בעזרת השם, רנד יופיע באיצטדיון טדי, לפני 20 אלף איש. אבל התחושה אחרי ההופעה היתה שלמרות שרנד עבר בהצלחה את מבחן קיסריה, כדאי לראות אותו במקום הרבה יותר קטן. הוא מספר סיפורים בחסד עליון, והעובדה שהוא יודע לספר סיפור בתוך שיר היא הסגולה העיקרית שלו כזמר והמעלה הגדולה של האלבום שלו. אבל במקום כמו קיסריה הסיפור לא מספיק, צריך גם לעטוף אותו בשואו. וכאן הגודל פעל לרעתו של רנד.

השירים המעולים של רנד היו מצוינים גם בהופעה: "המשורר", "בן מלך שעשוי מאבנים טובות", "אייכה", "רפא אל", "מתוך שינה". אבל לצדם היו לא פחות שירים בינוניים, שבהם הגן המאיר-אריאלי בד-נ-א של רנד הפריע יותר מאשר עזר, והיה גם אירוח פושר מאוד של ארקדי דוכין (ששר בין השאר שיר חדש ובנאלי להחריד על אמונתו המתחזקת), והיו קטעי קישור ארוכים מהרגיל: לא רק המערכון הידוע בשם "תאלתרי, בייב", שהצחיק גם בפעם השנייה ששמעתי אותו, אלא גם סקץ' בלתי נגמר על התאווה לסיגריה בשבת, שהיה ממש מעיק לקראת סופו. "אתה שחקן מזהיר, אבל זה לא סטנד-אפ", התחשק לצעוק לרנד, שמיד אחרי המערכון הזה פנה לשיר קודר ועמוק כמו "רפא אל". לפעמים זה טוב לערבב שמחה בעצב, אבל במקרה הזה הסמיכות של הבידור והאמנות פגמה באמנות.

הלהקה של רנד ניגנה בסדר. העיבודים היו פונקציונליים, ללא מעוף. מהבחינה הזאת אסף אמדורסקי, המנהל המוסיקלי של המופע, עשה עבודה נאה ותו לא. אבל מבחינה אחרת הוא הבריק. אמדורסקי שר שני שירים שלו, ועשה את זה באומץ ובסטייל. הוא היה יכול להתאים את השירים לקהל של רנד, ללכת על בטוח ורגוע, אבל הוא בחר בקטעים פחות להיטיים, אגרסיביים יחסית. האם הקהל אהב אותם? נדמה שכן. דבר אחד בטוח: הלהקה סוף סוף ניגנה כמו שלהקה צריכה לנגן. א ביסלע גרוב זה דבר חשוב.
צפו בוידיאו מתוך הdvd החדש, בהוצאת 'דברי שיר'.


made with by DOS MUSIC