עמיר ומרים בניון בראיון לערוץ 2

רותי שילוני | חדשות ערוץ 2

עמיר בניון מוציא את האלבום החדש והעשירי "עץ על מים", בו לראשונה הוא שר מילים שחיברה אשתו, מרים בניון.  כמו כן יצאו עד כה שלושה סינגלים רשמיים מהאלבום - השירים "עד מתי", "אם אשכחך אהובתי", ו"אחרי שנקרע הים", אשר כתבה מרים וליווה את המופע האחרון בקיסריה.

בראיון זוגי מיוחד, יחד ובנפרד, מספרים עמיר בניון ואשתו מרים על החיבור המיוחד שנוצר בין האמנות שלו לאמנות שלה, ובין היתר על הפעם הראשונה שבה הוא הלחין מילים שהיא כתבה והמילים הפכו לשיר. "לא האמנתי שהמילים שאני כותבת הן ברות הלחנה, ולמזלי טעיתי", אומרת מרים בניון.
"השיחות הראשונות בינינו היו לא סימפטיות"

השניים הכירו לפני עשור שנים, כשהוא היה זמר צעיר דהחל בתהליך חזרה בתשובה, והיא היתה סטודנטית לספרות באוניברסיטה העברית. חברים שלה ארגנו ערב פיוטים והיא שאלה למה הם לא מזמינים את בניון. הם אמרו לה שהוא דורש סכום כסף גבוה והיא שלחה לו מכתב קצר בו הביעה את דעתה על דרישתו הכספית. "אהבתי את העמידה האיתנה שלה על העקרונות", אומר בניון. "היא לא סתם צעקה, היה לה משהו להגיד והיא אמרה אותו, אף על פי שהוא לא היה נכון לגבי".

"השיחות הראשונות בינינו היו לא סימפטיות", מודה מרים. "הוא קצת כעס עלי בטלפון. זה היה יום שישי. מה את צועק עלי לפני שבת, זה היה לא נעים. "בפגישה השנייה כבר קבענו תאריך לחתונה", חושף עמיר. במהלך הראיון שני בני הזוג הולכים למקום שבו הם אוהבים להתבודד, שאומר להם משהו על עצמם. עמיר בוחר בקברות המכבים ליש מודיעין, מרים בוחרת במרפסת של האוניברסיטה בירושלים שמשקיפה על הר הבית.


"אני במצב נפשי שאם אלחם - אשקע באדמה, זה לא הזמן"

בשנים האחרונות יצר עמיר בניון כמה וכמה שירים פוליטיים, בין היתר השיר "אני אחיך", שפנה בכאב לפעילי שמאל, השיר "התנערי" שיצר אחרי רצח משפחת פוגל ביישוב איתמר, "שיר ערש" לחיזוק חיילי השייטת אחרי תקרית המרמרה, השיר "חרטא" שהופנה בזעם לשרת התרבות לימור לבנת, שיר תשובה ליהורם גאון ועוד. כמו כן הוציא בניון אלבום בערבית בשם "זיני".

כיום הוא נמצא בתקופה רגועה יחסית, אבל לדבריו: "אי אפשר לדעת מה ילד יום. יש דברים שמרגיזים אותי, אבל כרגע אני במצב נפשי שאם אני אקח עלי עוד שניים-שלושה דברים שהם לא צודקים וצריך להילחם בהם אז אני אשקע באדמה, כי זה לא הזמן, ולא חסר על מה להילחם. בגלל זה אני לא פותח עיתון, שמא אקבל איזו השראה"

לאחרונה קיבל עמיר בניון את פרס לנדאו היוקרתי על יצירתו המוזיקלית, ובמקביל סיים את הסכסוך המתוקשר שהיה לו עם הפדרציה למוזיקה של חברות התקליטים.

עמירם בן לולו ויובל טייב אמש בקול ברמה

מערכת 'דוס מיוזיק'.

עוד מוצ"ש שמח מקפיץ ומוצלח בתוכנית שבוע טוב בקול ברמה בהגשתו של המאסטר עמירם בן לולו עם העורך אבירם ג'רפי שלא מספיק להפתיע מידי מוצ"ש, והמפיק ישראל קליין, שאירחו את הזמר יובל טייב בליווי נגנים לרגל הוצאת התקליט שמע ישראל,

כמו כן נערכה ההילולה של האביר יעקב, והנשר הגדול 'הרמב"ם'.

צילומי סטילס: ויקטור מזוז



















ציון גולן - 'אלף מברוך' // המלצת דיסק

מערכת 'דוס מיוזיק'. 

ציון גולן, המלך הבלתי מעורער של הזמר התימני, מנפיק היום את אלבומו ה-28 במספר,"אלף מברוך" ["אלף ברכות"]. שם האלבום "אלף מברוך" אינו מקרי היות וכל כולו ברכות לבורא עולמים ולקהל המלווה אותו שנים, אשר זיכה אותו לשמח בשיריו את לב המאזינים ובמיוחד את העדה התימנית.
אלבום "אלף מברוך" הינו אלבום המכיל 11 רצועות השמעה אשר רוב רובם שירי חתונה כדוגמת: "אלף מברוך",שיר שהולך להיות מושמע רבות בחתונות הקרובות, "לילת כמיס", "יא נור עיני", "יא אללה רצ'אך", "זפה בנת מן" ו-"יא סלאם". ושירי שבח והלל לבורא עולם כדוגמת: "יא רחמן אלרחמין", "רני יחידתי" ו-"רחום וחנון".



"שירו לאל נבוני שירי רנני / שבת וראש חודש יום זה לקב"ה / יקר שמו הודיעו לכל והשמיעו / זמרו הריעו לפני המלך הקב"ה / שירו לאל נבוני שירי רנני / שבת וראש חודש יום זה לקב"ה / קדושים שמך יודו וחסדך יגידו / אף יהללו ויודו שמים פלאך קב"ה / שירו לאל נבוני שירי רנני / שבת וראש חודש יום זה לקב"ה / באתי וקדשתי שמך ושירים שרתי / ואלה הגדתי ביכורים לקב"ה" כך פותח השיר "שירו לאל נבוני", שיר של ציון גולן בביצוע מיוחד עם הזמר יניב בן משיח. "שירו לאל נבוני" הינו שיר שנוהגים לומר בקהילות תימן בערב שבת ובראש חודש שחל בשבת בתום הוצאת ספר תורה. "אלף מברוך" חותם את האלבום עם השיר "שמע ישראל", אשר מושר בקהילות תימן בבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור.

אם כן ניתן לסכם ולומר כי העיבודים המשובחים והפקה מוזיקאלית של לוי קשתי ורביד קשתי [עיבוד של אלדד רצון בשיר מספר שבע] לצד היכולת הווקאלית של ציון גולן יוצרים דיסק קצבי במיוחד. אז אם אתם חובבי מוזיקה תימנית ומוזיקה מזרחית אתם וודאי תאהבו את הדיסק. אני אהבתי - מה איתכם?

ווערט-א-לאך עם אליעזר זלמנוב‬



מאת: אליעזר זלמנוב‬ 

אוצר חידודים, הברקות ואמרות שנונות, פירושים, מעשיות, גימטריאות, ר"ת ועוד...‬ ממה ששמעתי, חזיתי וחוויתי מחסידים ואנשי מעשה... • שווה חיוך!‬

"דמים" תרתי-משמע‬

‫בשעת הכנסת תינוק בבריתו של‬ אברהם אבינו ע"ה, מכריזים: "בדמייך‬ חיי". הכוונה היא, שמאחלים לתינוק‬
‫שכבר מכאן ואילך תהיה לו "עבודה‬ עצמית", ברוחניות, "בדמייך חיי".‬ {שמעתי מהרה"ח ר' אברהם שי' קוזלינר בשם‬ אביו המשפיע הרה"ח ר' מוטל ע"ה}

‫ולהוסיף: הרי מכריזים זאת פעמיים,‬ ואפשר לומר שהפעם הנוספת נאמרת‬ כאיחול עבור הגשמיות, שלא יחיה על‬
‫חשבון אחרים...‬

‫להוריד מכה מיהודי‬

‫כתוב בתורה "ארבעים יכנו", ורבנן‬ פירשו שהיינו רק ל"ט מכות. זה כוחם של‬ רבנים, להוריד {לכל הפחות} מכה {אחת} מיהודי.‬



‫תפילין מחנכות‬

‫בכל אחת מארבעת פרשיות התפילין‬ מוזכר במפורש חינוך הילדים: "והגדת‬ לבנך", "כי ישאלך בנך", "ושננתם לבניך",‬ "ולמדתם... בניכם". מכאן למדים שצריך‬ ללמוד עם הילד אגדה "והגדת", הלכה‬ "ישאלך", שאלות ותשובות, משניות‬ "ושננתם" ותלמוד "ולמדתם".‬

‫שמעתי מהרה"ח ר' בצלאל שי' מרינובסקי‬ בשם אביו הרה"ח ר' חיים עוזר ע"ה

‫"ודברת בם", צריך לדבר – לחנך‬ בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, ומרומז‬ במילה "בם", ר"ת "בראשית", תחילת‬ תורה שבכתב, ו"מאימתי", תחילת תורה‬ שבעל-פה, במשנה ברכות – עם הילד בזמן,‬ ואם לאו, עלול כבר להגיע למצב חלילה של‬ "בם" ‪ – BUM‬כינוי באנגלית למי שירד‬ מהדרך...‬

‫שמעתי מהת' מענדל שי' טעוועל‬ בשם אביו ידידי הרה"ח ר' יוסף ע"ה

‫ידועה הסתירה בין שני הפתגמים‬ הבאים: "אלמלי משמרים ישראל שתי‬ שבתות כהלכתן מיד נגאלים", "אלמלי‬
‫משמרים ישראל שבת אחת כהלכתה מיד‬ נגאלים", וידוע גם התירוץ על-פי הסוד‬ בלקוטי-תורה ועוד שמדובר בשבת אחת‬ עם שתי הדרגות שבה ז"א ומלכות. ולכן‬ יש גם שינוי נוסחאות בתפילות השבת:‬ "וינוחו בה", "בו", "בם".‬ על-דרך הדרוש יש לומר: שתי שבתות‬ אלו שבת הגדול ושבת שובה, שבהן‬ הדרשנים פותחים את פיהם... ברוב‬ הפעמים הם שוכחים להביא את הדברים‬ בשם אומרם, ואילו היו עושים זאת )"כל‬ האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה‬ לעולם" ( הרי מיד נגאלים...‬ על-דרך הפשט )נגלה, כפי שמעתי לפני‬ שנים רבות בשיעור מהרה"ח ר' שמואל‬ שי' הבר ( יש לתווך: בכל מקום שכתוב‬ "ובשביעי תשבות" מופיע קודם "ששת‬ ימים תעשה מלאכה". אם-כן, כדי לשמור‬ שבת אחת )כהלכתה( יש להקדים לה‬ אחרי השבת שלפניהן )אחרת יש יותר ימי‬ מלאכה(, נמצא שיש צורך בשבת קודמת –‬ והיא השבת הראשונה ב"שתי שבתות".‬

‫יהודים, תרתי משמע...‬

‫מדוע אומרים לחיים רק על יי"ש‬ או יין, ולא על מים? – כי כאשר יש שני‬ יהודים )=יו"דין( יכולים להגיד לחיים יחד,‬ משא"כ כשהיהודי )=יו"ד( הוא בודד...‬

‫שמעתי מהרה"ח ר' נחום שי' קרסייאנסקי,‬ בשם אביו ע"ה

‫היכי תמצי?‬

‫חידה: כיצד ייתכן בכור בריא וחזק‬ שלא נולד מהול ואסור למול אותו?‬

‫הפיתרון בשבוע הבא.


‫ממעמ{ו}קים קראתיך‬

‫ידוע מנהג אחב"ינו מכל העדות שיורדים למעמקים,‬ במקום הנקרא עמוקה, קברו של רבי יהונתן בן עוזיאל,‬
‫כדי לבקש על שידוכים. וכבר פסק מי שפסק, כי העניין‬ "בדוק ומנוסה".‬ והתחבטו המתחבטים: מדוע דווקא שם?‬
‫ואלו הן ה' טעמים שניתנו במנהג אחב"ינו הנ"ל:‬ מאחר שרבי יהונתן בן עוזיאל עצמו היה רווק שחיפש‬
‫שידוך, או שהייתה לו אשה רעה, והבטיח לעזור למי‬ שיסבול מאותה צרה...‬ ועל כך שאלו השואלים: הרי היו גם בן עזאי ועוד‬ תנאים ואמוראים שהיו באותו מעמד ומצב? ולמה אליהם‬ לא הולכים? וצע"ג )ומידי דברנו, ידוע מה שאומרים על‬ ה"צע"ג" של רבי עקיבא איגר בגליוני הש"ס, שבוודאי ידע‬ את התשובות, שאם לא כן – מהיכן ידע מתי רק "צריך‬ עיון" ומתי "צריך עיון גדול"(.‬ ויש כאלה שאמרו בגלל שנמצא במקום עמוק, מדרון,‬ עניין של ביטול, וע"י שמתבטלים אפשר להשיג שידוך.‬ וגם על כך מקשים: הרי יש עוד קברים במדרונות‬ ועמקים?!‬ ליצני הדור אומרים טעם נוסף: "שוכחים" שם סידור‬ שבו רשומים שם המבקר/ת, כתובת ומס' טלפון...‬ והגדיל לעשות מי שהסביר, היות וידוע ומפורסם‬ המסופר על ריב"ע בתלמוד, שכל עוף שהיה פורח מעל‬ ראשו היה נשרף מלהט קדושתו,‬ – ]ידוע מה שהרבי הזכיר פעם את ההבחנה, כי כשא'‬ שאינו חסיד )בלשון המעטה( שומע את הסיפור הנ"ל,‬ במקום להתפעל מעוצם קדושתו וכו', מתחיל הוא‬ להתפלפל האם ריב"ע חייב בתשלום דמי העוף שקיפח את‬ חייו, אם זהו בגדר "גרמא" או "גרמי" וכו'...[ –‬ כך גם כשחופפים ומשתטחים על קברו הזקוקים‬ לשידוך ובפרט המבוגרים שבהם, שמטבע הדברים יש‬ להם )הרבה( "ציפורים" בראש, נשרפים הציפורים ואפשר‬ למצוא את השידוך המתאים ביתר קלות... )ואולי יש‬ להוסיף שגם את הורי ה"מעוכבי-שידוך" כדאי לקחת‬ לשם וכו' וד"ל ואכמ"ל(.‬

‫זכות אבות‬

‫בעיירה מסויימת היה מנהג: לא קוברים אף נפטר עד‬ שלא מוצאים עליו זכות כלשהי, ולו המזערית ביותר...‬ ויהי היום, ו"רשע-העיירה" שבק חיים. שכב הבר-‬ מינן זמן ארוך מבלי שיקברוהו, שכן למרות החיפושים‬ הקדחתניים )שהלכו וגברו עם חלוף השעות( לא הצליחו‬ ללמד עליו שום זכות ולהיפטר מהנפטר...‬ בסופו של דבר קם יהודי שנון ומצא גם עליו זכות,‬ והיא: "הבן שלו יותר גרוע ממנו, וכך יחסית לבנו )רשע בן‬ רשע( הרי שהנפטר נחשב לצדיק...‬
‫כאשר בא יומו של הבן, שכב גם הוא זמן ארוך ללא‬ קבורה, וכעת מה זכות ניתן ללמד עליו?...‬ לבסוף הבריק השנון הנ"ל )למרות גילו המתקדם(‬ בשנית ובשנינות: "מצאתי עליו זכות גדולה: בזכותו זכה‬ אביו לקבורה"...‬

‫ואנחנו נחלץ {חושים}

‫חומדי הלצון מבארים {תוך כדי נהיגה בג'יפ במזג‬ אוויר קשה} את הסיבה לכך שבחב"ד נוהגים להניח‬
‫4 ‪  4 x‬{סנטי'}? כי עם זה אפשר בקלות יותר "לצאת‬ מהבוץ"...‬

‫מההה...‬

בתפילת השחר מיד לאחר פרשת העקדה, בקטע‬ המתחיל "רבון העולמים" מופיע: "מה אנו, מה חיינו, מה‬ חסדנו, מה צדקנו, מה כחנו, מה גבורתנו, מה נאמר"...‬

‫ועולה השאלה מאליה: מהי הסיבה ומה בדיוק הנקודה‬ בשינויי הניקוד של המילה "מה"?‬ תמיהה זו השמיע באוזניי ר' יחזקאל סופר לפני שנים‬ רבות, )בעומדנו בסמיכות מקום לפני התפילה(, ו"הוא‬ מותיב לה והוא מפרק לה": "אולי יש לומר על דרך הצחות‬ כי זהו מעין פיתוח קול שהחזנים נוהגים בו כהכנה קודם‬ התפילה"...‬

‫פינת המג]י[ב‬

‫בסוף הפינה: תגלית מהרבי‬ ב"נאך-א-פאר..." הנשלח באימעייל, תחת הכותרת‬ "כיבוד שכזה", הובאה אפשרות לפתור את בעיית‬ ה"מכובדים" על-ידי החלפת כיבוד השבע-ברכות, בכיבוד‬ באמירת "על חטא"...‬ הגיבו על כך כמה וכמה "מכובדים"... כדלהלן:‬ ידידי ורעי ר' יחזקאל שי' סופר העירני על עצה נוספת‬ לריבוי המכובדים בחופה: לכבד אותם ב"חייקעס"‬ ]=הגשות, בברית-מילה[.... )והוסיף: אני אישית תמיד‬ שליימזל ב"כיבודים" – כאשר אני בא לחופה מכבדים‬ אותי ב"עמידה לברכות" וכאשר אני בא לברית מכבדים‬ אותי להיות "עד"...(.‬ ואילו ידידי ורעי ר' מנשק'ה שי' אלטהויז מק. טבעון‬ העיר: הרב לאו שליט"א ערך פעם סידור-קידושין כשלפתע‬ הגיע אל החופה אדם חשוב, כאשר כל ה"כיבודים" כבר‬ היו תפוסים. מה עשה? הכריז שכבוד האורח החשוב‬‫ מתכבד בהנחת הכוס תחת רגלו של החתן...‬ ועוד שמעתי על שליח חשוב וראשי, אי-שם‬ באחת ממדינות חבר-העמים, שלחתונת בתו הגיעו‬ כל המי-ומי והיה צורך בהרבה "כיבודים". מה עשה? כל‬ ברכה וברכה, כל קריאה וקריאה )מכתב הרבי, הכתובה(‬ תורגמו גם לאנגלית וגם לרוסית, כאשר בכל תרגום‬ ותרגום )מהכתב, כמובן( כובד "מכובד" אחר...‬ ולאידך, מהצד הרציני של המפה, לפני כחודש, לאחר‬ חופה שהתקיימה בחצר 077, סיפרתי הנ"ל למסדר‬ הקידושין, מרא דאתרא וחבר הבד"צ דקראון הייטס, הרב‬ שוויי שליט"א ושמעתי ממנו שכל תופעת ה"כיבודים" לא‬
‫הייתה מוכרת בעבר, אלא שהמובחר שבחבורה, היודע‬ לברך כראוי, היה מברך את כל הברכות אחת אחר השניה.‬ ואחרון אחרון חביב, אחזיק טובה )ואוסיף לו ברכת‬ מז"ט( לידידי ורעי ר' לייבל שי' סברדלוב שהפנה אותי אל‬ המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב שי' גרונר כדי לברר אצלו‬ שמועה ששמע בקשר לכיבוד נוסף: ברכת כהנים...‬ וכך סיפר לי לאחר מכן המזכיר הנ"ל: פעם נערכה‬ חופה בחצר 077 כאשר בשלב מסויים הכריזו על כיבוד‬
‫ב"ברכת כהנים". שמע זאת, מחדרו, הרבי מלך המשיח,‬ אמר למזכירו הנ"ל: "מ'וויל אנפירען נייע מנהגים?‬ ]=הרוצים להנהיג מנהגים חדשים?[".‬

לעילוי נשמת ידידיי הטובים:‬
‫ר' משה הכהן אבלסקי ע"ה, ר' שלמה צורף ע"ה,‬
‫ור' יוסף טעוועל ע"ה. הערות והארות, וכמובן גם‬
‫תוספות, יתקבלו בברכה בכתובת האימייל:‬
‫‪vertalach@gmail.com‬‬

ההילולא של כסא רחמים בחצר המלכה

מערכת 'דוס מיוזיק'. 

ביום שלישי  האחרון התקיימה ההילולא המסורתית של ישיבת כסא רחמים ב"ב קרוב ל5000 איש ישבו סביב שולחנות ערוכים באולמי חצר המלכה שבצומת כנות.

את הערב הפיקו ר עמיאל ויוסף זנזורי השרות הרמה והארגון המדהים השאירו את כולם פעורי פה !
ריגשו בדבריהם מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז השר אליהו ישי ור צבי עמר מבעלי רדיו קול ברמה ועוד,

מרן ראש הישיבה בירך את הרדיו ובמיוחד את ר עמי מימון שעמל רבות להצלחת הארוע , הופיעו הזמרים רועי גולן דורון ברדא ושאול חיון.

צילום : וידאו סיטי
















made with by DOS MUSIC